בימים האחרונים אני קצת לא מרגיש טוב, טיפה חולה. לכן לא ממש כתבתי בבלוג או עשיתי משהו בכלל. אני כאן בכל זאת כי רציתי להפנות את תשומת ליבכם לעיתון ידיעות אחרונות, הם התחילו לפרסם מוסף למחפשי עבודה ובו יש מיני מאמרים נחמדים, שאולי יכולים לעזור לי/לכם/לנו/לכולנו … אני אמשיך לכתוב
הגעתי להכרה בצורך שלי במאמן, לא היה קל. אני ?? צריך מאמן אישי ??? מה ? למה ?? (אחרי כמה חודשים של התלבטויות התשובה הייתה – כן! צריך!) אז התחיל המשא שלי ברחבי האינטנרט כדי למצוא את המאמן האישי שלי, ממש כמו שמרקו חיפש את אמא, נהיה מתוסכל, מיואש וממש
נמשיך עם סוגי האתרים לחיפוש עבודה ולוחות הדרושים למיניהם, שני סוגים נוספים שקיימים בנוף האינטרנט שלנו הם: 1. אתרים חינמיים איכותיים, בעלי תוכן איכותי 2. אתרים חינמיים בעלי תוכן "זבל" ואני אפרט: אתרים חינמיים איכותיים, בעלי תוכן איכותי: אתרים אלו מייצרים הכנסה כלשהי לבעל האתר, אם מפרסום מודעות דרושים או
אם כבר התחברנו לרשת, ואנחנו מחפשים עבודה, אז כדאי להזכיר את הכלים שיש ברשת לחיפוש עבודה. אפשר לחלק את סוגי הלוחות לשלוש: 1. אתרים בהם השימוש ללא תשלום למחפש העבודה. 2. אתרים בהם השימוש למחפש העבודה ניתן בתשלום. אתרים בהם השימוש ללא תשלום למחפש העבודה: באתרים אלו נוכל למצוא מגוון
הבעיה הגדולה ביותר בתהליך חיפוש עבודה (לפחות הבעיה שלי) היא התמדה. איך אני ממשיך לחפש, כנגד כל הסיכויים – די קל לראות שהחיפוש שלי הוא כנגד כל הסיכויים, בלי לאבד מעצמי, בלי להישחק ולאבד את המוטיבציה למצוא, בלי להתפשר יותר מידי, בלי כל הדברים שכתבתי ואלה שלא כתבתי…. איך? אני
אחרי שידברנו על סביבת העבודה ועל השכר והתנאים שאני מבקש (או כל אחד אחר) הגענו לדבר החשוב הבא: אופי ומהות המשימות המוגדרות לתפקיד. האני העצלן ירצה שכל מה שצריך לעשות במסגרת התפקיד יהיה דברים שהוא כבר עשה, מכיר ויודע איך הוא עומד לעשות אותם בארגון החדש. העצלן פשוט ירצה לשכפל את
אני מרגיש את זה, זה מתחיל. תחושת געגוע מתגבשת בבטן, האצבעות מדגדגות, הראש חושב, הדמיון מחפש תוכן. אני חושב שאני מתמכר. עד היום חשבתי שאני לא יכול להתמכר. הנסיון בחיים לימד אותי שדי קל לי להפסיק כל דבר כשאני רוצה, סיגריות הן הדוגמא הכי טובה לזה. אני לא מכור (למרות
לדעתי זה לא ממש יחדש לך, אם היית (או ממש כרגע) בתהליך של חיפוש עצמי כלשהו (כולל חיפוש עבודה, שם אני נמצא), אזי המושג "אימון אישי" או "מאמן אישי" או במילה היותר נפוצה "קואצ'ינג" לא זר לך. רבאק, מה זה? כמו שפעם הסתדרנו בלי הטלפון הנייד, והיום אנחנו תלויים בו,
מה הכי חשוב אחרי השכר (שהוא כמעט הכי חשוב, אחרי הסיפוק מעבודה), חשובה סביבת העבודה. מה אפשר לעשות, הסביבה שאנחנו בוחרים לעוד בא מספקת את ההשראה. את המוטיבציה, האנרגיה והרצון לעבוד. אחרי הפעם הראשונה שנכנסת משכורת, מתרגלים (לטוב או לרע) אבל השולחן, המחשב, האנשים, המשרדים, איזור העבודה, אפשרויות הפסקת הצהריים, אופי המקום
משהו שלא ממש ידוע עלי, אני מחפש עבודה, כולם עושים את זה (אחת הסיבות שיש לי מספיק זמן כדי לשבת מול המחשב ולכתוב את הבלוג הזה, מזל שיש אינטרנט), אז אני צריך לבחור את התפקיד הבא שלי, מחפש עבודה, לא בושה. כדי לשתף אתכם, אני אנסה לכתוב את המחשבות וההרהורים
