עבודה ! עבודה ! עבודה !

מידי שנה, כשמזג האויר נותן אותות של קיץ, כשמתחיל להתחמם והשמש מראה את עצמה קצת יותר זה מתחיל אצלי. מחשבות על החיים … על מה אפשר להשיג וללמוד, מה אני אוהב לתת ומה יכול לקבל מהעולם הזה, מחשבות עמוקות … של למה לעזזל אנחנו צריכים לעבוד ??? מי המציא את הקללה הזו, עבודה ! הרי היה הרבה יותר טוב לכולנו אם לא היינו צריכים לקום בבוקר, להסתדר ולהתארגן (ברוב הימים זה אפילו בלחץ של זמן ובחוסר חשק אמיתי), להניע את האוטו ולנסוע 30 – 40 – 50 דקות למשרד בוא אנחנו עובדים, לשבת מול משימות שקיבלנו כי אנחנו עובדים פשוטים, משימות שקיבלנו בעבודה בכירה או אפילו משימות שקיבלנו כי אנחנו פרילנסרים או נותני שירות … כשאני חושב על כל הדברים שאני רוצה לעשות אויי … העבודה הזו מפריעה לי כל כך. למה צריך אותה בכלל ?

 
– ברור שבלי עבודה יהיה מי שלא ידע מה לעשות עם הזמן שלו,
– ברור שבלי תעסוקה אנשים יצטרכו להתרגל למצב חדש,
– ברור שבלי בוס, בלי טלפונים ומשימות, בלי לקום מוקדם בבוקר, בלי פקקים … יתפנה כל כך הרבה זמן לכולנו.
 

היו כאלה שניסיו לחיות בלי עבודה ממשית, בשיתוף ובהרמוניה, אני יודע שזה כשל ולא ממש הצליח להוכיח את עצמו, אבל אם מסתכלים על השיטה הזו שמבוססת עבודה אפשר להבחין שגם זו די כשלה עבור רוב בני האדם בעולם, הרוב הגדול עניים או חסרים דברים בסיסיים, רוב המדינות חייבות לתמוך באוכלוסיות שלמות שלא מסתדרות עם עבודה, לא מקבלות אותה ולא רוצות אותה. אוכלוסיות / מדינות /פרטיים … מה לעשות שבעולם של היום כולם צריכים ללכת לעבודה (לא משנה מה הסיבה לכך).
 

חייב לצאת, אחרת הבוס יגיע לפני למשרד ואז אני צריך להתחיל להסביר …. קדימה, לעבודה!
יום נעים ומועיל.

ולמי שאין בוס, אין משרה טובה או פחות טובה, אין פקק בבוקר וניגמרה לו הזכאות לדמי אבטלה … בשבילך יש את לוח הדרושים של אתר "מובטל" דרושים (דרכו מצאתי את העבודה שלי).

לפעמים נראה לי שאני לא אמצא עבודה נורמלית בחיים !

לפעמים נראה לי שאני לא אמצא עבודה נורמלית בחיים !
אני כותב על עבודה כבר די הרבה זמן, כסף קטן להחזיק את הבירה שאני שותה עם חברים פעם פעמיים בשבוע, כותב וכותב וכותב …. ועוד ועוד …

 

השבוע נכנס לי ספק לראש, ספק מלשון doubt, כבר לא כל כך בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, כותב כותב אבל נראה שאין עתיד, אין עבודה, מה ? אני לא אמצא עבודה בחיים ?

 

למען הסר ספק (ולמען הבלוג), אני מאוד נהנה לכתוב, זה גם די קל לי לספר על החיים שלי בכתיבה, נהנה מהתגובות של מי שקורא ורוצה להגיב, אוהב את השיתופים בפייסבוק ואת כל מה שמתחולל לפני, אחרי ובזמן הכתיבה, בעיקר רואה את היכולת הזו שלי כברכה.

 

אבל אני רוצה יותר מזה, רוצה עבודה טובה יותר (שוב, אין לי טענות על הכתיבה), רוצה אופק קריירה ברור, רוצה לדעת מה יהיה בעתיד שאוכל להחליט טוב יותר מה יהיה היום (קיבלתי הצעה מפתה לכתוב יותר כל שבוע בתמורה להרבה יותר כסף), רוצה בטחון תעסוקתי … לטעמי הכל פה די בסיסי ומגיע לכל אחד ואחת בעולם (מה לא?!!?!).

 

אז למה מחלחלת לי מחשבה שאני לא אמצא עבודה נורמלית אף פעם, למה נראה עכשיו שאין לי שום סיכוי, למה ..ולמה .. ולמה …

 

היום יום פחות טוב, מאותם ימים שמחשבות על החיים משתלטות על מהלך הזרמים החשמליים במוח וגורמות לחומרים כימיים מסויימים לצאת למערכת ולייצר לי דכדוך קל … היום מאותם ימים שלא ממש בא לי לכתוב (ולכן על זה אני כותב) ולא כל כך רוצה לקום מחר בבוקר לאותה מציאות – רוצה מציאות טובה יותר.

 

מה עושים? תכלס אין לי מושג, אבל אני לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים (אי אפשר לכתוב בחיבוק ידיים), אני רוצה תוכנית יציאה מהחרא …. יש למישהו רעיון ??