אני פשוט נפעם, הקמפיין של אהוד ברק מספר סיפור שאמיתי ברובו. זה משהו יוצא דופן.
הכל נכון, מלבד העובדה הפשוטה כל כך: מנהיגות לא לוקחים – מנהיגות מקבלים!

הקמפיין של ברק מסביר לנו, שורה אחר שורה, תמונה אחר תמונה, מילה אחר מילה … את מי אנחנו לא רוצים כמנהיג, מי נמצא במקום הכי מנותק מהציבור, הכי לא קשור למציאות!

ידוע שהמקום הכי בודד בעולם הוא הפסגה … אבל יש מקום בודד יותר ממנו:

מקום בו אתה חושב שאתה בפסגה (ואתה לא),
אתה לוקח בכוח "מעמד" (שאף אחד לא מעוניין לתת לך),
אתה מנסה לכפות את עצמך על כולם (כשמשאלות לב כולם הוא שפשוט תלך),

המקום הכי בודד הוא כשאתה חושב שאתה בפיסגה (בזמן שאתה מנותק מהמציאות).

מפאת כבודי אל עברך הצבאי ותרומתך למדינת ישראל כרמטכ"ל,
אני אבקש ממך בצורה הכי נעימה שניתן, צא לנו מהמפה הפוליטית – אתה לא מתאים! לא טוב לנו! ואף אחד לא רוצה אותך שם. לך תתפרנס בכבוד, תייצר למדינה הכנסות ממיסים ותעזוב אותנו בשקט. אתה לא מנהיג!