אז לקחתי את חיפוש העבודה לתשומת ליבי וניגשתי מיד לעבודה. לחפש עבודה.אני רואה הרבה מודעות דרושים בימים האחרונים, ונראה שיש הרבה הצעות עבודה בעייתיות, לפחות כאלו שעושות רושם שהמעסיקים הספציפיים והתפקידים המבוקשים עם פוטנציאל בעייתי. אלו האינדיקציות למודעת דרושים בעייתית שהדליקו לי נורת אזהרה: יהיו עוד – זה רק מכמה
איכשהו זה הגיע גם אלי. החברה עברה טלטלה כלכלית בחודשים האחרונים והיתה זקוקה לרענון והתאמות.אני, שרדתי את השלבים הראשונים של השינויים, בהם אפילו לקחתי חלק: התאמות, שינויים, הגדרות מחדש של קהלים ולקוחות, קיצוץ וחידוד המטרות, סידור מחדש של הוצאות החברה (אפילו מעבר לכ״א ופרסום). הייתי חלק מזה. לפני כמה שבועות
עכשיו, כששוב אנחנו בתקופה קשה, אחרי שנתיים של קורונה, שנה של מלחמת אחים, הגיע מלחמה ואסון גדול מול הטרוריסטים בעזה, בלבנון, בסוריה ובתימן. עכשיו שוב נוצרה לנו תקופה קשה, בעיקר נפשית, אבל גם כלכלית. תקופה בה סטארטאפים נסגרים בכל הארץ ובכל תחום כמעט, תקופה בא אני חזרתי לחפש עבודה. אז
אז התבשרתי שהחברה שלנו בקשיים, בשיחה אישית עם מנהל הכספים לפני חודש נאמר לי שהמצב לא הולך לכיוון המתוכנן ושיתכנו שינויים מהותיים בתקופה הקרובה. לא דובר על שינויים ספציפיים אבל ניתן היה להבין ששינויים בכוח אדם יהיו חלק מהדברים. בשבועות שאחרי אותה שיחה התחלתי לשים לב קצת יותר לפעולות שננקטו
אחרי חג פסח שמח ממש, בוא כל המשפה שלנו נדבקה בקורונה בפעם הראשונה ואחרי שהצלחנו לחמוק משיניה במשך שנתיים שלמות, ואחרי התמודדות עם חולשה ועייפות ותופעות נוספות, אנחנו יכלים להגיד שעברנו את זה כולנו. זה עוד לא 100 אחוז, אבל בהחלט מרגיש קרוב. עבר יותר מחודש, אולי אפילו יותר מחודשיים.
כמו הרבה אחרים היום, גם אני מחפש עבודה. היום אני בעצם מחפש עבודה בהייטק כאשר התחום נמצא בשפל של שנים רבות. מפטרים אנשי הייטק, מגייסים כ״א זול יותר ועם פחות ניסיון, מציעים שכר נמוך ממה שהורגלנו. בגלל שיש כל כך הרבה מחפשי עבודה עכשיו, על כל משרה מתמודדים אנדים בעלי
תקופה קשה לחיפוש עבודה. כן. מעולם לא חיכיתי כל כך הרבה (יחסית – הכל יחסי) לראיון עבודה. כבר סיפרתי לכם שאני מחפש עבודה, לא ממש התייחסתי לעובדה שאני צריך למצוא עבודה, חייב למצוא עבודה. והסיבות לכך רבות: אז החלטתי לעשות תרגיל כתיבה, בעיקר כי חזרתי לקרא הרבה, ואני מאוד מעריך
קמתי. לא נסעתי לעבודה. לא דיברתי עם קולגות ממחלקת השיווק. לא קיבלתי מיילים מהפיתוח. לא שאלתי את הקבלה מתי מזמינים צהריים. לא בדקתי מיילים בשלושת תיבות המייל שלי. אין לי שלוש תיבות מייל יותר. אז…. הנעתי את האוטו ונסעתי לים המלח. עכשיו, בוקר ראשון בים המלח – מדהים פה! התגעגעתי!
מה לעשות? לפעמים גם אחרי שמשקיעים את החיים בעבודה, עושים את המקסימום וממש ממש מצליחים מגיע רגע שבוא מזמנים אותך למשרד מנהל הכספים, בעצב הוא מודיע לך שיש צמצומים ושהמחלקה שלך נסגרת באופן מיידי. עצב גדול. אז גם אני נכנס לסטטיסטיקה, גם אני עובר ממצב של עבודה מטורפת לחיפוש עבודה
עוד אחד מההשלכות וההבנה שנוצרה במהלך השנתיים האחרונות היא זווית הראיה המעט שונה שהתגבשה אצלי ואצל חלק מחברי היקרים לי מאוד, שהעבודה היא לא חיינו. בניגוד למה שאומרים בדורות הקודמים, אפילו חלק מהדור שלי, אני אינני רואה את העבודה כמהות חיי, למזלי יש לי את האפשרות להרוויח פחות ולחיות יותר
