אימון עליות

אחד מאימוני ריצה החשובים ביותר הם אימוני העליות, מרבית הרצים (בעיקר אלו שבאים מהסיבות הלא נכונות) מאוד לא אוהבים אימוני עליות. כמובן בלי להכליל , אבל אם תפגשו רץ שמדבר ומשבח אימוני עליות, תדעו שזה אצלו בדם – ריצה אני מתכוון.

היתרונות של אימוני עליות:
1. אימון עליות הוא בעצם סוג של אימון אינטרוולים, הרווח הוא כפול – גם עליות וגם דחיפת הסח"ח כלפי מעלה.
סח"ח = סף חומצת חלב.
2. אימון עליות הוא גם סוג של אימון התנגדות – אימון כוח לרגליים.
3. אימון עליות משפר את טכניקת הריצה בכך שריצה בעלייה מחייבת את הרץ להרים רגליים, להרים ברכיים ולדחוף אחורה.

אימון עליות דוחף את יכולות הריצה לגבהים שלא הכרת, כיוון שתמיד יש מקום להתחזק ולחזק את הגוף, את הטכניקה, את הכושר האירובי והאנ-אירובי, אימון עליות כל כך מדהים.

איפה עושים אימוני עליות?

ובכן, אימון עליות נכון מתבצע בעליה, לפני האימון מומלץ מאוד לבצע חימום של קילומטר ריצה קלה (אפשר גם יותר מקילומטר אחד), אחרי אימון העליות גם כן, ריצת שחרור של קילומטר- קילומטר וחצי, לנקות ולאפשר לגוף להיפתר מחומצת החלב שהצטברה.

יש שלושה סוגי עליות:

עליות קצרות
עליה עד 200 – 250 מטר.

עליות בינוניות
עליה עד 300-350 מטר

עליות ארוכות
עליות של 500 – 700 מטר.

במהלך תקופת אימונים ועל פי המטרות צריך לשלב אימוני עליות בכל הסוגים, הדגש הוא הדרגתיות.
חובה לאפשר לגוף להתחזק.

אופן ביצוע אימון עליות

כאמור אימון עליות צריך להתחיל בחימום.
אח"כ חזרות של ריצה בעליה כאשר בסט הראשון צריך לרוץ ב70-80 אחוז מהכוח, בשאר הסטים להגביר עד 90 אחוז מהכוח ע"פ כמות החזרות הצפויות באימון.
לאחר האימון ריצת שחרור.

איפה אפשר לעשות אימוני עליות במרכז הארץ?

אפשר למצוא עליה בגבעתיים, יש הרבה אפשרויות לכל סוג אימון.
אפשר גם להרחיק עד למודיעין או חוף הרצליה.
אימוני עליות יכולים להתבצע גם בגבעת המופעים שבפארק הירקון או באיזור ראש ציפור בפארק.

בהצלחה!

תהנו !

רצתי רצתי רצתי ו… המשכתי לרוץ

כתבתי בבלוג כמה וכמה פעמים על הריצה שלי, איך היא התחילה (אז גם עדכנתי כל ריצה וריצה, שמנים /מרחק ריצה /קצב ריצה וכד') תקופה גם רשמתי את התזונה שלי, מה אני אוכל ביום יום ומה בימי ריצה. רצתי רצתי רצתי, ותמיד עשיתי את זה לבד. לא תמיד, אבל בהתחלה איכשהו יצא לבד.

לא הייתי צריך מוטיבציה ממקור אחר (קבוצת ריצה), היתה לי מוטיבציה לרוץ מתוך ההנאה מהריצה עצמה.
לא הייתי צריך מטרה כדי לרוץ, המטרה היתה הריצה עצמה.
לא הייתי צריך להרגיש בשליטה מול עצמי או מול הגוף שלי, הייתי בשליטה.
מאז ומתמיד רצתי מתוך הנאה.
לא חשבתי על קבוצת ריצה ולא על היתרונות האדירים בריצה בקבוצה, פשוט רצתי. רציתי לרוץ.

לפני כמה שנים בודדות התחלתי להתאמן בקבוצה, מאז הריצה שלי כבר לא אותה ריצה. אלא ריצה פי אלף (ואולי אפילו יותר). היתרונות הגדולים של הריצה בקבוצת ריצה באו לידי ביטוי אצלי באופן מידי, מלבד הסגנון ריצה שלי, נקודות הייחוס שפתאום צצות, החברויות שנרקמו גיליתי על עצמי דברים חדשים (ועדיין מגלה עוד ועוד), אז אני רוצה להציף עבורכם כמה נקודות לטובת ריצה בקבוצת ריצה, ככה להתחלה (בטח יהיה עוד בהמשך):

קבוצת ריצה מצויינת כדי להתחיל לרוץ (גם אם נמצאים במצב של הליכה)
– קבוצת ריצה היא בעצם קבוצת חברים בעלי מכנה משותף (לא תאמינו כמה משותף יש בין אלו שרצים ואלו שרוצים לרוץ)
– קבוצת ריצה מלאה בידע וניסיון ועשרות אלפי ק"מ של דרך … וכל זה זמין עבור כל אחד ואחת מחברי הקבוצה
– קבוצת ריצה מלאה בידע בכל עניין פציעות הספורט ובעיקר במניעתן (רק זה חוסך עוגמת נפש והרבה כסף)
– קבוצת ריצה תמיד תגיע למטרה שהציבה
– קבוצת ריצה היא מקור לעוצמה וכוח עבור כל אחד מחברי הקבוצה

למה בכלל לרוץ (הרבה שואלים, גם אלו שרצים לפעמים שואלים) הריצה היא גם כלי להשיג יעדים:

– שיפור איכות החיים
אשר מתבטא באופן כמעט מידי על ידי ריצה.

– שיפור מצב הגוף
הגוף מתחזק, הרגליים, הידיים, הלב הכל ….

– הרמת מצב הרוח
דברו עם כל מי שמסיים ריצה ותראו, במהלך הריצה הגוף משחרר אנדורפינים אשר משפיעים באופן ישיר על מצב הרוח ובכלל המצב הנפשי.

– אפשרות לזמן מנוחה נפשי במאמץ גופני
אין מחשב, אין מיילים, אין טלויזיה, אין חדשות, אין משימות מלבד אחת … לרוץ.

– העלאת הבטחון העצמי
אחרי מספר אימונים כבר אפשר להרגיש את זה, התפיסה של הרץ /רצה את עצמם משתנה ומשתפרת פלאים.

– חיטוב הגוף, אין צורך לפרט
הגוף מתכנס ומתחזק והופך לחזק וחטוב.

אז עבור מי שגר במרכז, קבוצת ריצה מומלצת שמיועדת לכל הרמות (קבוצות נפרדות לרצים ולאלו שעוברים מהליכה לריצה), אפשרויות לאימונים אישיים ולאימון מרחוק (יצירת תוכניות אימונים + פיקוח על יישום התוכנית ללא פגישות שבועיות), Easy-Run פועלת במרכז, עיקר האימונים מתבצעים בפארק הירקון שבת"א.
מי שמחפש קבוצת ריצה בפארק הירקון מוזמן להכיר ואפילו להתאמן פעמיים ללא תשלום וללא התחייבות

הנבטה של עדשים ירוקות

איפה אפשר למצוא מאגרים של ויטמינים, בריאות בהישג יד ואנרגיה בריאה לגוף? אני רץ, רץ יחסית הרבה, פעילות פיזית ובכלל גוף האדם בצורה הבסיסית שלו דורשים מאיתנו כלים לעבודה. מאגרי אנרגיה מגוונים שמאפשרים לגוף לפעול בתצורה תקינה.

בימים אלו יש המון מוצרים, רובם יקרים, חלקם בכלל אינם טבעיים (מעשה ידי אדם). קמפיינים שיווקים מוכרים לנו כל מיני קישקושים בתוך קופסאות פלסטיק, שקיות מקושטות בלוגואים יפים, פונטים מיוחדים וקידומי מכירות אינטנסיביים בכל פינת רחוב.

אבל, אם רוצים לאכול בריא, אם רוצים באמת לתת לגוף את מה שהוא צריך לקבל, אפשר גם בזול, בצורה פשוטה והכי טריה שיש.

בתקופה הקרובה אני אשתף אתכם בתגליות פשוטות שכל אחד ואחד יכול ליישם בכל תקציב, במאגרי אנרגיה שנכונים לגוף שלכם.

היום.

הנבטה של עדשים ירוקות

העושר שהגוף שלך יקבל כשתאכל 100 גרם של עדשים ירוקות מונבטות מצויין ומגוון.

עדשים – הרכב קלורי:
חלבונים: 25.0% פחמימות: 59.2% שומנים: 2.2% מתוכם שומן רווי: 0.4% קלוריות: 345

הרכב ויטמינים ב100 גרם עדשים :
A: 58
B1: 0.5
B2: 0.1
B3: 1.5
B5: 0.3
B6: 0.4
C: 1.7

הרכב מינרלים ב100 גרם עדשים:
נתרן: 7
מגנזיום: 72
ברזל: 7.6
סידן: 41
אשלגן: 578

סיבים תזונתיים: 10.8
בטא קרוטין: 35
זרחן: 294
אבץ: 3.9

איך מנביטים עדשים ירוקות?

1. משרים את העדשים למשך 24 שעות:
מכניסים את הכמות הרצויה לכלי עמוק וממלאים במים מהברז.
לאחר כ 12 שעות מחליפים את המים (מסננים את העדשים, ממלאים מים חדשים).

2. לאחר 24 שעות במים:
מעבירים את העדשים למסננת, שוטפים אותם, משאירים במסננת ומכסים במגבת.

3. מידי כמה שעות, שוטפים את העדשים, קצת מערבבים אותם במסננת, מכסים במגבת.

4. לאחר 48 שעות בערך, אפשר לראות את האוצר התזונתי מוכן.

זהו, יש לך עדשים מונבטות.

הנבטת עדשים ירוקות

איך אוכלים עדשים מונבטות?

 

  • ככה … פשוט כנישנוש בין ארוחות.
  • בתוך סלט.
  • אפשר כתוספת למרק (בחורף).
  • למנות מוקפצות.
  • ועוד ועוד …

אם יש לך רעיונות נוספים, אפשר לחלוק אותם כאן בתגובות שלמטה:

שעורי יוגה, איך הם עוזרים בריצה ?

אני רץ מלא זמן, כמו שכתבתי לכם וכחלק מהדרך שלי בריצה התכוננתי לריצת מרתון טבריה בשנה שעברה וגם בשנה הנוכחית, בשני המקרים הייתי צריך לעצור את הכל ולוותר על הריצה בגלל פציעה.
 

לקחתי אחריות, נשכתי שפתיים, עברתי מהלך נפשי משמעותי עצם הוויתר הראשון ובייחוד בשני.
המרתון השני היה אמור לקרות, השרעתי זמן וכסף ללא מעצור בכוונה לבצע הכל כמו שצריך, מאמן אישי ושינוי מהותי בתזונה היו רק חלק מהדברים שעשיתי.
 

מה לעשות, לא הלך. נפצעתי.
למרות ששני הפיזיוטרפיסטים אישורו לי לרוץ אץ המרתון, אמרו שזה בסדר ואפשרי העדפתי לא לבחון את רצועת ה ITB שלי במרתון, לא לרוץ בכאב ולא לרוץ עם משכחי כאבים.
זו לא הדרך שלי.
 

בתהליך השיקום מהפציעה הסבל היה גדול, אבל נזכרתי שבתחילת הדרך למרתון חשבתי שאני צריך לשלב גם יוגה בתוכנית האימונים שלי, יוגה שתשמור עלי מפציעות, יוגה שתמתח את השרירים ותחזק את שרירי הליבה שלי, יוגה שתאפשר לגוף שלי פעילות אחרת – משלימה לריצה.
 

לצערי איכשהו ואיפשהו זה לא התממש לכלל מעשה, לא נרשמתי ליוגה.
 התירוץ הוא שבזמנו לא מצאתי מקום לעשות אשטנגה יוגה בהוד השרון או בסביבה, אבל זה היה כי לא חיפשתי טוב – היום אני יודע ועושה יוגה בהוד השרון (ומאוד מאוד מרוצה מהעניין, וגם הגוף שלי).
 

אז איך היוגה עוזרת לי בריצה?
– מאפשרת פעילות פיזית אחרת, קרוס טריינינג.
– בשעורי יוגה עובדים בכל מיני מישורים, בהם גמישות ושיווי משקל (שחשובים מאוד לרצים).
– אשטנגה יוגה היא יוגה בה תרגיל ממשיך תרגיל, יש מעט הפסקות – הגוף עובד והדופק עולה (לי זה מעולה).
– ריצה למרחקים היא פעילות יחידנית, ובשעורי היוגה אני פוגש אנשים – זוהי פעילות שמשלבת חברה (וכמי שרץ עשרות שעות בחודש וחלק ניכר מהן לבד, זה מרענן).
 

יש עוד מלא יתרונות בשעורי יוגה, עבורי העובדה שמצאתי שעורי יוגה בהוד השרון היה אלמנט חשוב מאוד בהחלטה אם והיכן לעשות אשטנגה יוגה.
אולי בהמשך אני אפרט על המקום ועל דנה, המדריכה הנפלאה שלי …

ריצה אחת יותר מידי – אימון למרתון שלא היה

הפוסט הקודם היה רובו ככולו על העבודה שהושקעה במרתון טבריה, קצת על האכזבה שלי ועל התוצאה הסופית הקשה מבחינתי. היום אני רוצה לחלוק איתכם חלק ממה שכתבתי אחרי הריצה האחרונה, זו שעשתה את השינוי והפכה אותי מהמתאמן למרתון טבריה למי שמחפש פיזיותרפיסט שיציל אותו.

 

ריצה אחת יותר מידי

 

איזו רכבת הרים משוגעת, כואבת לי הברך או משהו בסביבה של הברך או משהו שקשור לברך. עד כמה שאני מעריך את הברך יש לי קילומטרים לרוץ לפני טבריה, הזמן הולך ומתקצר ואין מקום לטעויות. כואב. רצתי כשכואב.

 

כמה דיונים עם עצמי בשלוש שעות, אם הייתי יכול הייתי רץ מהר יותר ממני רק כדי שלא אוכל להמשיך ולהתלבט כשאני יודע את התשובה. אין מצב שאני עוצר. אין מצב. המחיר של עצירה גבוה מכדי שאוכל לשלם אותו.

 

לא עצרתי.

 

כבר אחרי חמישה קמ התחלתי להרגיש את הנקודה הרגישה הזו, למדתי קצת יותר שאם אני אפעיל את הכוח קדימה עם רגל שמאל, ימין לא תכאב. למדתי ויישמתי. רגל אחת משכה קדימה והשנייה רק באה אחריה. עומס גדול על רגל אחת.

 

אחרי שמונה עשרה קמ זה נהיה קשה יותר, כואב לעיתים קרובות יותר. אחרי שעצרתי לשתות בפעם השניה בקילומטר העשרים וארבע פחות או יותר, היה לי קשה מאוד להניע שוב… וואו כמה כאב. לאט לאט עברתי לריצה איטית ואז טיפה הגברתי. החלטתי שאני לא עוצר.

 

איפה שהוא בהמשך כאב מספיק כדי שאעצור, מיד מצאתי ברז מים וזו הפכה לעצירה לשם שתייה, להתחיל לרוץ כמעט הביא אותי לדמוע. אחרי דיון קצר עם עצמי חזרתי על המטרה ועל זה שאין דבר שיעצור אותי, גם אם אני אסיים את זה לאט, אני מסיים בריצה.

 

ריצה מלאה חששות, כאבים, דיונים וקישקושים ביני לבין עצמי. הסתיימה כשאני בקצה של הקצה. לא היה לי צעד נוסף לעשות. לא נשימה אחרונה. בפעימות לב אחת נשענתי על האוטו מחפש את חור המנעול שמפריד ביני לבין מים, ביצים, תפוז וקרח ….

 

ריצה קשה, לא עצרתי. אפילו שמראש ידעתי שזו תהיה קשה עדיין חשבתי שפחות.
יחד עם ההרגשה שזה לא מספיק למרתון, לא מספיק. לא עצרתי. לא ע צ ר ת י !!!
חשוב לי להצליח בזה, לסיים את המרתון, לדעתי אפילו אני לא יודע כמה זה חשוב לי, אני בונה פה משהו עם עצמי, יש לזה מחיר ואני נכון לשלם ומשלם בגדול.

 

מחר אני אקבע לאורטופד, לפחות שהוא יראה במה מדובר. אני גם אוריד את כמות הקילומטרים בשבוע הקרוב, לקראת הריצה המסכמת שממש מעבר לפינה.
כואב לי בברך. איזה באסה !

העבודה לא תמיד משתלמת

לא תמיד העבודה משתלמת, עוד הוכחה שאין צדק בעולם הזה.

כידוע לכם התאמנתי למרתון טבריה 2013 שהתקיים בתחילת חודש ינואר, כתבתי על זה כשהחלטתי לרוץ אותו (ניסיון שני) והבטחתי לעצמי שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת, אני אעשה את כל מה שצריך כדי שזה יתגשם. הגדרתי את ריצת המרתון כאחד היעדים שלי לשנה הקרובה.

 

הדברים שעשיתי במסגרת היכולת שלי מבחינת לו"ז וכסף היו:

– לקחתי מאמן אישי שיצר עבורי תוכנית אימונים שמתאימה לכושר שלי ושעודכנה מספר פעמים במהלך האימונים ולפי ההתקדמות.

– פיניתי זמן רב לטובת אימונים מסוגים שונים, בהם: אימוני עליות, אימוני אינטרוולים, אימוני נפח, אימוני גמישות וכוח.

– הצטרפתי לקבוצת ריצה חינמית איתם רצתי חלק מהאימונים הארוכים.

– הקפדתי מאוד על מתיחות לפני ואחרי כל ריצה, על תזונה נכונה ועל שעות שינה.

עשיתי הכל, לפחות חשבתי שעשיתי הכל.

 

חודש לפני התאריך המיועד, ליתר דיוק זה היה חודש וחמישה ימים לפני, כשאני מרגיש חזק וטוב, רצתי ריצת נפח עם בחור שהרבה יותר חזק ממני, דחפנו אחד את השני לקצה ובאמת הגעתי לקצה.

שיפרתי את הזמן שלי למרחק חצי מרתון ביותר מ15 דקות, את הזמן למרחק 29 ק"מ ובכלל, הרגשתי חזק !

הריצה הזו הייתה שבועיים לפני הריצה המסכמת שהייתה אמורה להיות 36 ק"מ ואחרי שהתנסתי בריצה של 33 ק"מ כבר פעמיים.

 

התחיל לכאוב לי בחלק החיצוני של הברך.

 

לתומי חשבתי שזה עוד אחד מהכאבים החולפים שבאים לביקור קצר ונעלמים כאילו לא היו מעולם, הפעם זה לא היה הסיפור.

בחלק האחרון של הריצה האחרונה הכאב היה עצום, כאב עד כדי דמעות.

מאז ועד היום עברתי די הרבה, הרבה אכזבה, תסכול, פיזיוטרפיה ותרגילים, הרבה מחשבות על מי אני ומה מגדיר אותי, מחשבות על המקום של הריצה בחיים שלי, המשמעות שלה.

 

אני לא אפרט על הכל בפוסט הזה, עצם זה שהצלחתי להביא את עצמי לכתוב על זה היום, כמעט חודש אחרי שמרתון טבריה 2013 התקיים, זה כבר הישג והתקדמות בהבנה ובהכרה במצב.

התחלתי את הפוסט בהתייחסות לעבודה, עבודה קשה לא תמיד מניבה פירות רצויים אבל תמיד תניב פירות כלשהן. אנחנו צריכים להיות יכולים לראות את כל הפירות והתוצאות של מעשינו גם אם הן אינן מה שייחלנו להן מלחתחילה. לראות, להבין וללמוד.

 

בקרוב אני אעלה את ההמשך …. בינתיים, אימון ריצה נעים ומהנה ובעיקר בטוח ובריא.

הריצה שלי ואני

הריצה שלי, אוי כמה שאני אוהב את הריצה שלי.
עדכנתי לפני כמה שבועות שנרשמתי (שוב) למרתון טבריה, הפעם בכוונה לעשות את כל תהליך ההכנה בצורה הטובה והנכונה ביותר על מנת להשלים את תהליך האימון למרתון ואת המרתון עצמו בשלום ובהצלחה.

ההכנה שלי התחילה בהכרה שאני לא יכול לעשות את זה עם הידע והיכולת שיש לי כרגע, מכאן התחלתי לחקור עוד ועוד, להבין את משמעות הריצה וההשפעה שלה על כל הגוף כולו, התייעצתי וקראתי על ריצה, קראתי והתייעצתי ולבסוף גם פניתי למאמן ריצה אישי בכדי שיבנה עבורי תוכנית אימונים נכונה ומתאימה ליכולת שלי. פניתי, והיום סוף סוף יש לי את התוכנית האישית שלי.

 

לא זול לקבל יעוץ אישי ממאמן ריצה, לא זול בכלל, אבל המצב בו אני נמצא הוא כזה שאני מוכן להשקיע אפילו קצת יותר כדי להשלים את המשימה. אני רוצה את זה.

 

תוך כדי אני כבר מתכונן לרגע הזינוק גם ברמת הציוד, קניתי נעלי ריצה חדשות (שלושה חודשים לפני מרתון טבריה) צהובות ויפות, קיבלתי מתנה מחבר מכנס ריצה מקצועי עם מקום לשני ג'לים, כיס אחורי נוסף למפתחות וכיס פנימי לנגן המוסיקה. יש מקום להכל.

אז נעלי ריצה יש, מכנס ריצה יש, גרביים כמובן שיש, וגם חולצה קניתי (ליתר בטחון ופינוק).

 

עכשיו נשאר לי לרוץ כמעט 900 ק"מ בכ50 ריצות אימון  שונות עליהן אני אפרט בהמשך.
טבריה 2013, אני בדרך !!! 

חתירה למטרה … מרתון טבריה 2013

מי שקרא ועקב יודע שבשנה שעברה הייתי רשום לריצת המרתון הראשונה שלי שאמורה הייתה להתקיים במרתון טבריה 2012.
הוא / היא גם יודע שבסופו של דבר, בגלל אימונים לא נכונים ועומס יתר בסופו של דבר לא רצתי את מרתון טבריה 2012 ודחיתי את הכל למרתון בחודש מרץ 2012.
הוא / היא גם יודעים שבדרך למרתון השני גם עשיתי טעות ורצתי עם נעליים חדשות ולאחר ריצה של 28 ק"מ שני האכילסים שלי לא אפשרו לי לרדת מדרגות … בסופו של דבר לא רצתי מרתון בשנת 2012.

 

השאיפה שלי לרוץ מרתון לא השתנתה ולא עברה ממני, נרשמתי למרתון טבריה 2013 שמתקיים בעוד כארבעה חודשים, בעשירי לינואר 2013 (בתקווה שהעולם ימשיך להתקיים).
הבטחתי לעצמי שאני אעשה את מה שצריך על מנת להשלים את התהליך נכון וטוב, המשמעות היא שאני עושה תרגילי כוח וגמישות כל שבוע, בנוסף על אימוני אופניים וריצות ארוכות, כרגע אני משיג את האימונים הדרושים ונמצא בנפחי ריצה יפים מאוד .. ממשיך לחזק את מה שצריך מידי יום.

 

אני אעדכן כאן מידי פעם, נראה כמה ואיך, בכל מקרה … אני מאחל לכולם להשיג את המטרות שלהם גם אם הן לפעמים נראות חמקמקות.

 

ובלי הרבה קשר, אני לא יודע איזה מבין ציורי קיר אלו יתאים יותר לאחיין הקטן שלי, יש לכם הצעות?

האם לקנות נעלי ריצה מיזונו wave elixir 7

איזה נעליים, רק דברים טובים יש לי לכתוב עליהם (אולי לא רק, אבל הרוב).
אני רץ עם נעלי הריצה אליקסיר 7 של מיזונו כבר בערך 500 ק"מ, בערך ארבעה / חמישה חודשים אחרונים ושמח מאוד לכתוב עליהם קצת.
 

הזוג שלי הוא זוג נעליים שעשה עליה לארץ מארה"ב הרחוקה, לאחר שנרכשו במחיר של 120 $ בחנות (ואותם ניתן גם לקנות ב 105$ ברכישה באינטרנט).
נעליים אלו מיועדות לריצה על כביש / משטח קשיח אך אני מוצא אותן מתאימות גם לריצה בדרכי עפר / חול שיחסית יציב ואינו גבוה מהסולייה בעט ריצה,
חול מעט טובעני ימצא את דרכו לתוך הנעל בקלות רבה ויהיה מטרד בזמן ריצה או אפילו הליכה.
 

מבנה הנעל
הנעל קלה יחסית בנויה לריצה על משטח קשיח כאשר מנגנוני בלימת הזעזועים מבוססים חומר (בניגוד לבולמי ג'ל או אויר), מעטפת הנעל בנוי כרשת צפופה המאפשרת כניסת אויר לנעל ובכך ארוורור לכף הרגל בכל משך הריצה, מנדף זיעה ומונע רטיבות מתמשכת בגרבים בריצות ארוכות.
 

עיצוב הנעל
כנעל ריצה הנעל מעוצבת יפה מאוד, אך אינה יכולה לשמש כנעל אלגנטית או ליום יום, היא יפה כנעל ריצה, שילוב הצבעים והצורות המצויירות עושה את העבודה.
לדעתי היא נמכרת בשני צבעים / עיצובים (אבל לא בטוח), לי יש את הכתומה.
 

סוליית הנעל גמישה באופן יחסי, אבל לא יותר מידי גמישה ומחזיקה את הרגל באופן יציב ונוח גם בריצה על משטים לא ישרים, חול, אבנים וכד'.
 

בארץ הנעל מוצעת למכירה בעלות של כ 700 ש"ח, באופן יחסי לנעליים מאותה קטגוריה הנעל במחיר הוגן, באופן יחסי לארה"ב הנעל עולה כמעט כפול.
בהחלט מומלצת ! (אני רכשתי זוג נוסף בארה"ב עוד לפני שזה מיצא את עצמו)

חזרה לריצה אחרי פציעה

עכשיו, אחרי שאני רץ כבר חודש בערך, אני יכול להגיד שחזרתי לרוץ אחרי הפציעה.
הפציעה הייתה קשורה ככל הנראה לנעלי הספורט איתם רצתי, לזכותי יאמר שמדובר בנעלים מקצועיות לריצה ובדגם איתו אני רץ כבר כמה שנים טובות, סיבה נוספת לפציעה היא אימון אינטנסיבי מידי (למרות שאני לא חושב שכך היה).

 

 

מה שהיא אותי לחשוב שמדובר בנעליים היא העובדה שהיה לי כאב דומה בשתי הרגליים, הסיכוי שזה יגרם נמוך מאוד אם לא מדובר בנעליים, וזה לא רק אני אומר, גם הרופא אמר.
בכל מקרה, הכאב היה גדול עד כדי מפחיד, לא קרה שום דבר קריטי אבל התחושה הייתה שזה קרוב.
עצרתי את הריצות למשך חודש וקצת למרות שהייתי רשום למרתון. ויתרתי על המרתון (בפעם השניה תוך שלושה חודשים, עברתי ממרתון טבריה לירושלים ובשניהם הפסקתי את האימונים) לא פשוט בכלל, אבל נראה הדבר ההגיוני לעשות.

 

 

חזרתי לרוץ אחרי חודש שלם בו לא עשיתי את זה, לפני הכל קניתי זוג נעליים חדש איתו הלכתי מספר ימים לפני הריצה הראשונה, הריצה הראשונה הייתה קשה, חמישה ק"מ בהם סבלתי ממש ובהם אחד השרירים ברגל שמאל כאב לי כל הדרך.
הריצה השניה הייתה גם באורך חמישה ק"מ, והרבה יותר נוחה וטובה. עליתי מעט במשקל.
הריצה השלישית והרביעית, אחריה החמישית והשישית, יום כן – יום לא, עכשיו אני רץ 13 ק"מ והיום אני אעשה 15 ק"מ. עכשיו אני יכול להגיד שחזרתי לרוץ. לרוץ ולהנות מזה ממש.

 
הדרך הזו לימדה אותי כמה דברים, למרות שאני לא עבודה בספורט, אני רוצה לחלוק איתכם כדי שיהיה לזה ערך גם עבורכם:
1. הגוף צריך יום מנוחה אחרי יום ריצה, לא יעזור כלום, רצים יום כן – יום לא.
2. עדיף לא לדלג על אימונים בתוכנית אימון למרתון גם אם נמצאים באיחור כלשהו בהכנה, עדיף להגיע אחרי ריצה של 35 ק"מ מלא להגיע בכלל בגלל עומס שמתגבר מהר מידי באימונים.
3. גוף האדם הוא דבר מדהים, הזמן מרפא כמעט הכל, אסור להגיע לפציעות שהזמן לא יכול לרפא גם במחיר תסכול ותחושת החמצה, גם במחיר כרטיס טיסה ואכזבה. אם הזמן יכול לרפא את זה – הזמן גם יביא אותך לאותה נקודה בצורה נכונה וטובה. יש זמן.
4. חזרה לריצה לאחר פציעה מרגישה כמו להתחיל מההתחלה אבל כשהטוב בולט הרבה יותר.

 
ריצה בטוחה לכולם, אדרנלין ואנדורפינים איכותיים ויעילים, חופש ושקט נעימים.
ריצה נעימה!