פישולים של התחלה

כל העניין הזה עם סידור התזונה שלי קצת מגמגם כרגע, יום שישי באירוע צהריים השתדלתי מאוד ואפילו די הצלחתי לשמור על כמות מדודה של אוכל בצלחת, למרות השפע ואיכותי שיהיה זמין ללא מאמץ. אבל בשבת (היום) קצת נפלתי. חפיסת שוקולד שלמה של שוקולד מדהים, קוביה קוביה עד סוף … היתה נפילה.

לא נורא, ולא כל כך משמעותי. מחר יום חדש.

 

היום השני של סידור התזונה שלי

היום השני עבר בהצלחה, עדיין לא נגמר היום אבל מבחינתי אכלתי את כל הארוחות למעט אולי משהו קטן מאוחר יותר.

 

בבוקר
בשעה 08:00 בערך – קפה שחור ללא סוכר.
בשעה 10:00 בערך – תפוח.

ארוחת צהריים 
בשעה 12:30 – פתיתים (שלוש כפות הגשה) וחמש קציצות קטנות.

בין לבין
בשעה 18:30 – תפוח שתיים.

ארוחת ערב
בשעה 19:30 – סלט וחביתה.

מעכשיו אני לא אמור לאכול, יש סיכוי לפופקורן ואולי קפה בבית קפה, אבל לא יותר.

 

היום הראשון של סידור התזונה שלי

אז כמו פעם, גם עכשיו אני אשמור (אנסה לשמור) על בלוג מעודכן ברמה היומית. אחת, כי זה מהווה אלמנט מעודד, שתיים, כי אני משתמש בבלוג גם לצרכים נוספים וזה יעזור לבלוג, שלוש, כי אני יודע שאחרים נעזרים בדברים לטובת שינויים אישיים שלהם, וזה כיף גדול.

אז היום התחלתי את זה, בשעה 17:39.

למה לא אמרתי … ממחר דיאטה.
כי אין דבר כזה, ממחר! אם אתה רוצה משהו אז תחתור אליו מהרגע שהעניין התבהר לך ולא ממחר.

אז אחרי ארוחת 17:00 – תפוח.
הארוחה הבאה (והאחרונה ליום) אמורה להיות בשעה 19:00 ביום רגיל וקצת יותר מאוחרת ביום בו יש אימון כושר. היום היה אימון כושר.

 

אימון עליות של שתי סדרות: 4 עליות (שהן בעצם 8) + 3 עליות (שהן בעצם 6). פעם בשבוע אני עושה אימון עליות, הפעם הזו היתה היום.

אחרי האימון, הרבה מים (כי חם), מנוחה, מקלחת, ארוחת ערב.

ארוחת ערב מורכבת מסלט וחביתה. ומים.

המרכיבים בתמונה, הסלט שלי היום הכיל: שתי עגבניות, מלפפון, גזר, בצל, לימון, פלפל חריף (שלא היה חריף בכלל), שתי שיניים של שום וכרוב.

 

מחר אני אייצר דף מרכזי לעדכון. אולי. אולי אני אמשיך ככה.

הגיע זמן דיאטה – חזרה לשיגרת אוכל נכונה

אחרי שנים רבות בהן אכלתי ע"פ תוכנית התחלתי לזייף, הדיאטה ההיא הורידה לי משהו כמו 9 ק"ג והפכה אותי לקליל יותר, לבריא יותר, למודע יותר לאוכל. לאט לאט המשמעת התרופפה (אבל לא לחלוטין) והמשקל שלי עלה ועלה. עכשיו יש לי בטן קטנה שהתפתחה לה. בטן של איש. בטן שחייבת לרדת.

אז מהיום אני חוזר לשיגרת מודעות האוכל, לאיסורים שהיו, לתוכנית הדיאטה שעבדה כל כך יפה.

אני גם אכתוב מה אני אוכל, זה היה חלק מזה בזמנו, ויהיה גם עכשיו.

עכשיו 17:39 – עכשיו תפוח.
ארוחת הערב אמורה להיות בשעה 19:00, יש מצב שתתאחר בגלל אימון ריצה.

מתחילים דיאטה.

איך להיות מאושר בעבודה? ככה!

זה ממש קטע, יש תקופות בהן בא לי לכתוב כל הזמן, רק לחלוק ולחלוק, ויש תקופות כמו זו שעכשיו עוברת עלי, בהן לא בא לי לכתוב בכלל. גם עכשיו ממש ברגע זה אני כותב אבל לא בא לי 🙂 מכריח את עצמי כדי לנסות ולהניע את התהליך הזה שוב, סך הכל אני אוהב לכתוב.

אז על מה אני אכתוב, תקציר האירועים האחרונים והחוויות הגדולות מהתקופה האחרונה:

 

1. צמחוני
חשבתי להיות צמחוני אחרי שראיתי את הבקר מובל לשחיטה, ראיתי את האוניה שמביאה אותם לארץ, את המשאיות שיוצאות מלאות וחוזרות ריקות, את המבטים שלהם בעיניים ופשוט החלטתי שזהו זה, אני לא אוכל יותר בשר. אני לא יכול להיות שותף לעניין הזה.
שוחחתי גם עם חבר טוב שלי שחזר בתשובה לפני כמה עשרות שנים, הוא אמר שיש רבנים שטוענים שמרבית הבשר (אם לא כולו) אינו כשר בגלל צער בעלי חיים.
החלטתי שאני לא אוכל בשר ושיניתי את התזונה שלי לחלוטין, חודש עבר עד שהתחלתי להרגיש חלש, לא טוב, אח"כ לא טוב בכלל … אז בהסכם עם עצמי חזרתי לאכול מינימום בשר כדי להתקיים … מינימום. למרות שזה עדיין לא מוצא חן בעיני כל הסיפור הזה.

 

2. עובד מתוך רצון ללמוד
שיניתי גישה בעניין העבודה שלי ועכשיו אני לא עובד כדי לייצר כסף אלא כדי ללמוד ולהתנסות, זה משמעותי מאוד וכדאי גם לכל אחד לעשות את השינוי הזה. הרבה יותר קל להיות שותף בפרוייקט עליו מקבלים שכר נמוך יחסית כאשר נקודת המבט היא הלימוד מאשר כאשר נקודת המבט היא ההכנסה. זה נכון גם כשהשכר גבוה וגם כאשר הוא נמוך. השינוי הוא בתחושה … וגם ברמת ההכנסה.

 

3. הערכה
יש בי הרבה הערכה ותודה על מה שיש לי, איכשהו בתקופה האחרונה יש בי יותר. אולי בגלל סעיף 2.

 

4. יצירה
החלטה נוספת שלקחתי בחודשים האחרונים היא עניין הייצור, אני מעוניין לייצר משהו חדש כל יום. כל יום. זה לא קל ולא פשוט אבל זה מאוד מספק ונותן טעם חדש לכל יום שעובר. שעבר.

זהו בינתיים … זו היצירה שלי להיום.

רשימת קניות

שנים שאני קונה את אותם הדברים בסופר,
שנים שאני עושה רשימה לפני שאני יוצא לסופר.
פותח את המקרר, רושם. הולך לאמבטיה, רושם, פותח ארונות מטבח ורושם … רושם את אותו הדבר תמיד.
אז הנה, זו הרשימה שלי. זה מה שיש לי לקנות. גם היום.

– ביצים
– גבנ"צ.
– ירקות.
– פירות.
– שום.
– פלפל חריף.
– תפוזים /אשכוליות.
– אדממה.
– עוגיות לאירוח.
– קפה שחור.
– יין – שלושה בקבוקים.
– שניצלים (1 ק"ג).
– חומרי ניקוי (מה שנגמר).
– מפיות /נייר טואלט /מטליות נייר – מה שנגמר.
– משחת שיניים /שמפו /סבון גוף /מרכך – מה שנגמר.
– משהו טעים – לפעמים.
– תבלינים – מה שנגמר.
– מלח לימון – לנקות את הקומקום.

* ירקות ופירות העונה בלבד (לעד שבוע).

המיוחדים שלנו – המסעדות עובדות עליך בעיניים

זה נראה כמו משהו תמים וחמוד, יושבים במסעדה (בדרך כלל אבל לא רק) וממתינים למלצר, זה מניח את התפריט היפה והמעוצב ומצהיר שיש היום מנות מיוחדות, המיוחדים שלנו. מתחיל לתת את נאום המיוחדים שמלווה בהצגה קטנטנה שניראית תמימה ומתוך כוונה טובה, המיוחדים שלנו של היום הם ככה וככה, מנה טובה מאוד הוא אומר וממשיך למנה המיוחדת הבאה.

המשותף לכל המיוחדים שלנו ברור מאוד אבל לא מורגש, אין להם מחיר. המיוחדים באים בלי עלות.

 

שוב ושוב המסעדה דוחפת את המיוחדים ומייצרת תחושה של ייחודיות, מנות שנמכרות בעלויות מטורפות בלי פיקוח, בלי מידע מלא ללקוח.

הדבר הזה הוא רמאות, תרמית גדולה של בעלי המסעדות באשר הן.
פעמיים נפלתי בזה בתקופה האחרונה ונראה שהמלצרים רק הופכים ליותר ויותר טובים בזה, הם בעצמם יודעים מה המטרה ומנ להגיד ובעיקר מה לא להגיד.

 

כשמציעים לך משהו במיוחדים, מנה ללא מחיר, מנה קסומה ומדהימה שחייבים לטעום תזכרו – לא להזמין בלי לשאול כמה זה עולה קודם!

 

לי זה עלה מעל 200 ש"ח בשתי מסעדות עלובות בהן אני לא אבקר יותר לעולם. תחסכו מעצמכם את עוגמת הנפש ואת העלות היקרה וקודם כל תשאלו.

 

 

אוכל במידה

בעבר זה עבד לי, בעבר הייתי בתהליך דיאטה או שינוי הרגלי אכילה ומצאתי שתיעוד האוכל שלי עוזר לי לשמור על רצף בתקופה הראשונה של התהליך. אז אחרי שנים רבות של שמירה על אותה מסגרת אוכל, ובעקבות התרופפות קלה שחלה בעניין אני חוזר לתעד את האוכל שלי. התיעוד יהיה כולו פה, בפוסט הזה … מתחילים!

79 ק"ג … בדרך ל 75ק"ג ולחזרה להרגלי אכילה מסודרים.

 

כללים לשינוי הרגלי אכילה

אני מפרט רק עבור מי שגם רוצה, בעיקרון את חלק משמעותי מתוך הכללים אני מקיים כבר שנים ולא שיניתי ולא אשנה אותם.

– אכילה רק בשעות הארוחות המוגדרות.
– אכילה על פי כמויות מוגדות.
– ללא לחם, מעל פחממות.
– ללא "ג'אנק פוד".
– תחושת רעב קלה מידי פעם זה בסדר.
– ללא משקאות ממותקים.
– ללא אכילה "בחוץ".
– ללא סוכר במשקאות חמים.

 

20.4.15
– קפה שחור, מנה אורז, מנה בשר בקר ברוטב, ביצה קשה, טוסט חמאת בוטנים וריבה.

21.4.15
– קפה שחור, מנה אורז שני שניצלים ומעט טחינה, קפה שחור, אספרסו כפול, שלושה שניצלונים סלט ומעט טחינה, כוס יין.

23.4.15
– קפה, פיתה, שני קבבים, נקניקיה, חומוס טחינה, חביתה, סלט, שלוש עוגיות, שתי בירות.

24.4.15
– קפה שחור, מנה אורס, שניצל אחד, שלוש עוגיות,סלט קטן, מנה אורז ומוקפץ, יין.

** זה עובד 🙂 ירדתי 1 ק"ג מיום שישי שעבר באותה שעה פחות או יותר (77.8 ק"ג) **

 25.4.15
– קפה שחור, מנה אורז, שניצל אחד, קפה הפוך, סלט, חביתה, יין, פופקורן.

מרתון ירושלים שלי

בחיי לא השתתפתי בהרבה מירוצים, אני אוהב מאוד את המיוחדים, את אלו שמשלבים יכולות ריצה עם הרפתקנות כלשהי. מירותי שליחים עושים לי את זה, מירוצים בשטח, מירוצים בחו"ל (עדיין לא יצא לי) … והשנה החלטתי שאני עולה לירושלים. נרשמתי למרתון ירושלים.

אמרו לי שזה אחד המירוצים הטובים ביותר בארץ, כמובן שהנופים המדהימים יחד עם מזג האויר המיוחד של העיר, הייחודיות והמיוחדות של העיר הזו … כשמשלבים את כל זה עם הריצה – האהבה הגדולה שלי, זה צריך להיות מושלם.

אז עשיתי מלא אימוני עליות (כתבתי עליהם בפוסט על אימוני עליות) עשיתי מלא ריצות ארוכות בגבעתיים ובמודיעין, עבדתי והכנתי את הכל לקראת המרתון בירושלים.

איפשהו בדרך יצא לי לפשל. ממש לפשל. רצתי כמה ריצות ממש מהירות שהעמיסו על הרגליים שלי קצת יותר מידי .. אז התעוררו כאבים שונים שלא חלפו ונשארו איתי, הריצות הארוכות שלי לא צלחו והייתי צריך לעצור אותן … תחושה של פספסוס מילאה אותי.

ככל שהתקרב המרתון ראיתי איך הוא חומק לי, לא הסכמתי. ניסיתי מסג'ים, עיסויים, לשבת על כדור טניס, לשנות נעליים, להחליף גרביים … לצחצח שיניים יותר פעמים, לשנות צבע בבגדי הריצה, להימנע מלדרוך על הפסים … הכל. לא עבד.

יום לפני המרתון החלטתי לעשות רק חצי.

כל מי שרץ יודע שזו החלטה קשה מאוד, השחרור הזה של הפנטסיה, של המטרה, של הדבר אליו התכוננת והשקעת הוא לא קל. מעטים באמת מצליחים לשחרר.

בבוקר המירוץ הגעתי למתחם בירושלים (בגן סאקר) וראיתי חגיגה מקסימה, חברים שפגשתי וידעו שאני הולך לרוץ את המרתון המלא כמעט ושברו את ליבי בכל שיחה… עמדתי איתן ולא זזתי מההחלטה על חצי מרתון. חצי מרתון בירושלים עדיף על כמעט מרתון ירושלים.

6:45, הולכים לקו הזינוק, ההתרגשות ממלאת אותי, מאה אחוזי הנאה.

למען אלו שעומדים לרוץ את המרתון, אני לא אכביר במילים ואשאיר לכם את ההנאה שבגילוי תוך כדי הריצה שלכם, מרתון ירושלים חייך אלי כל הדרך, המסלול נהדר ועובר בכל המקומות המרכזיים של העיר (רצתי ליד בחורה שגדלה ומכירה את ירושליים וקיבלתי שיעור מעלף על העיר ומקומות הבילוי של הנוער), המירוץ נוהל בצורה מקצועית, לא היה חסר כלום, מוסיקה וליצנים הופיעו מידי פעם כמו גם עליות וירידות שלא הפסיקו להגיע…

הייתי מוכן למרתון אז חצי מרתון היה לי קליל. קלולי !

רצתי חזק, הכל עבד מעולה, העליות בקטמון היו בשבילי מאמץ קל /בינוני .. וסיימתי את הריצה מאושר ומרוצה.

אז כן, מרתון ירושלים הוא מרתון חובה לכל מי שרץ, המסלול של חצי מתרון ירושלים מקסים ומאתגר אבל לא נוראי בכלל … מרתון חובה!

מלא קילומטרים

בתקופה האחרונה אני מתאמן למירוץ חדש, רץ ורץ!
כל מירוץ הוא הרפתקאה חדשה, פסגה חדשה, מטרה חדשה – כל מירוץ הוא זריקת אדרנלין ישירות למחזור הדם.

אני מתאמן בפארק הירקון, עושה מאות קילומטרים בחודש (כמעט 400!) וזה חזק!
הריצות שלי הופכות מהירות יותר, יעילות יותר, נכונות יותר .. יכולות הגוף מתחדדות

למדתי שאת האימונים אפשר לעשות לבד, לפי תוכנית מהאינטרנט ואפשר לעשות בקבוצת ריצה עם מאמן מקצועי לריצה ובעל הכשרה.
ההבדלים גדולים בין אחד לשני, לרוץ מאות קילומטרים בחודש יכולה להיות חוויה מדהימה לאחד ומאוד משעממת לאחר, אבל ההבדל המהותי הוא הסיכון בפציעת ספורט. לכאורה כל אחד ואחת יותדעים לרוץ אבל בפועל, כשמדובר בעומס שהולך ומתגבר על הגוף, כל טעות קטנה יכולה להיות קריטית ולמנוע את ההשתתפות במירוץ. ש הבדל מעמשותי עבור מי שמשקיע זמן, מאמץ וכסף ובסופו של תהליך נשאר בבית לראות את הפייסבוק של המירוץ.

אני מתאמן בקבוצה, מתאמן לבד, מתאמן ולומד טכניקות ותזונה נכונה והולך ומתחזק מידי שבוע.

 

קטגוריות

לפי תאריך

דצמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
« נוב    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031