הגשתי בקשה לאישור הפטנט שלי!

אני בתהליך שני ב15 שנה האחרונות בו אני מבקש לאשר פטנט, רעיון שלי לשפר את החיים של כולנו בכדור הארץ המדהים הזה.

לא סיפרתי לכם עדיין שבצבא הייתי קצין, לא אפרט יותר מידי על התפקיד אבל רק אגיד שלימדו אותי משהו מאוד חשוב, מסר שאני תמיד לוקח איתי, מסר אשר מניע אותי כשאני שמח, כשאני מתלבט, כשאני לא יודע מה לעשות – מסר שמציל אותי מחששות והתמהמהות.

המסר הוא: "מי שמחכה מת!"

אני לא מחכה, כשיש לי רצון כלשהו, רצון אמיתי, אני הולך ועושה אותו.
אם אני רוצה לעבור עבודה, אני כותב קורות חיים, מגיש לקרובים וחברים שלי שיבדקו אם יש להם תפקיד מתאים בחברות בהן הם עובדים, הולך ומתראיין ומוצא עבודה!

אם יש לי רעיון טוב, אני ניגש לגוגל (בעיקר לגוגל פטנטים), עושה את כל הבדיקות שאני מכיר (יש הרבה מדריכים שמסבירים למי שנמצא בתחילת דרכו), ניגש לאיש מקצוע בתחום שיבצע חיפוש פטנטים מקצועי (כזה שבסופו אני מקבל דו"ח פטנטים מפורט שבאמת מקדם אותי) ואז אני עושה חושבים, בודק אם אני יכול לקבל פטנט רשום ומתחיל את המסע של בקשה לאישור פטנט!

רוב הפעמים התהליך נקטע איפשהו בדרך, הרוב הגדול של הפעמים.
אבל עכשיו זו הפעם השניה שלי בחיים שאני ממשיך, שכל הדרך היו לי רמזורים ירוקים, התנאים בשלים לפטנט הבא שלי.

בתהליך, וכמו שכבר הזכרתי, אני נעזר בשירותי חברת ניוטון חיפוש פטנטים, שהפכו לשותפים של ממש בדרכי ומסייעים בחפץ לב ובמקצועיות רבה. תודה רבה!

שביל ישראל לאופניים

בסוף השבוע הראשון שאחרי הסגר, יצאנו כמה חברים לרכב בשביל ישראל לאופניים בדרום.

אני אספר בכמה מילים עלינו:

אני – רוכב בינוני מינוס, יש לי אופני שטח שקניתי במחיר מופקע בעקבות הקורונה (ממש לפני 6-7 חודשים), ניסיון הרכיבה שלי מסתכם בכמה מאות ק"מ בעיר ובפארק הירקון, בשבילי אופניים ועל דשא.

זיו – רוכב קצת יותר מנוסה, כבר רכב בשביל ישראל לאופניים פעמיים שלוש, גר בדרום, אבא לשלושה בנים ועובד בחנות מחשבים.

אריאל – אין לא מושג ברכיבה על אופניים וגם אין לו אופניים. היה צריך להשאיל זוג אופניים מאחד השכנים שלו בעיר והצטרף בעיקר בגלל הערק שהבטחתי להביא לו למדורה בלילה.

אבי – כמו זיו, רוכב מנוסה שיצא לו לרכב בשביל ישראל ובסינגלים בארץ, הוא הבטיח לנו שהמסלולים שיבחר יתאימו לנו ושאף אחד לא יפגע. הבטיח ובעצמו נפל מהאופניים כשניסה לעצור במקום בלתי אפשרי – למזלו ולמזלנו לא קרה לו כלום.

יצאנו לרכב.

רצינו להגיע למדבר בערב, קצת לפני שהשמש שוקעת, כדי להקים את האוהל ולמצוא עצים למדורה.
איכשהו הגענו למקום 20 דקות לפני החושך, התרוצצנו בשטח, הדלקנו את פנסי הרכב, בסופו של דבר הקמנו את האוהל בזמן והדלקנו מדורה יפה שהספיקה על שכולנו שתינו מספיק כדי להרדם.

בבוקר קמנו עוד לפני שהשמש שקעה, בעיקר כי זיו יצא להשתין והצליח לדרוך על כולנו, כל אחד במקום המיוחד שלו ובתורו. קמנו, הדלקנו את המדורה שוב ועשינו קפה.

אחרי שהתארגנו, יצאנו לרכב בשביל ישראל לאופניים, אי שם בדרום הארץ.
עשינו מסלול שנחשב לקל (אבי הבטיח) הגענו לסוף הקטע וחזרנו לרכב, זה לקח לנו 8 שעות רכיבה כולל עצירות אוכל בדרך. הרכיבה היתה נהדרת, היה נוף מדברי קסום, קישקשנו בדרך ונהננו מכל רגע. הדבר שאפשר להגיד ששכחנו להביא היה ערכת עזרה ראשונה למקרה שמישהו נופל /נכנס לו קוץ ביד /קצת נחבל בברך, אבל למזלנו הנפילה של אבי היתה ממש מהמקום ולא תוך כדי רכיבה, אז יצאנו מזה ביותר מזל משכל – קחו עזרה ראשונה לכל מקרה.

ממליץ בחום על שביל ישראל לאופניים!

עבודה מהבית – האם זה הסוף?

עבודה מהבית הפכה למשהו מאוד מקובל בשנה האחרונה, כל הצעת עבודה שניה מתייחסת לאפשרות העבודה מהבית, אם באופן מלא או חלקי (כאשר חלק מהמשרה מתבצעת מהבית וחלק מהמשרה ממשרדי החברה).

הדבר פתח אפשרויות רבות למי שמתגוררים רחוק ואפילו הביא משפחות שלמות לעבור ממקום מגורים קרוב לעבודה ויקר למקום מגורים קצת יותר מרוחק אבל הרבה יותר זול.

אבל האם זה הסוף?

הקורונה בישראל עושה רושם שמצאת תחת שליטה ושהחיסונים באמת נותנים מענה טוב, חברות פותחות את המשרדים שלהן לאט לאט והעובדים נדרשים להגיע ולעבוד מהמשרד. באופן אישי גם אני קיבלתי תאריך (1.4.21) בו אני חוזר לעבוד ממשרדי החברה. אני עוד לא החלטתי אם זה משמח אותי או פחות, בכל מקרה אני אבקש לעשות 4 ימים ממשרדי החברה ויום אחד מהבית – נראה איך זה יתקבל ?

אבל זה לא הסוף, יש הרבה חברות שגילו שהן יכולות לעבוד בצורה טובה מאוד כאשר העובדים מפוזרים בביתם ולא במשרדים, הם צמצמו שטחי משרד וכמובן צמצמו עלויות שכירות, דלק, הוצאות משרדיות וכד' ויכולות להעביר את המשאבים לטובת החברה ולטובת העובדים.

בעיני עבודה מהבית נמצאת רק בהתחלה, ונגיע לאיזון כלשהו ולסביבת עבודה משולבת בה החברה תקבל מקסימום מהעובדים ותוכל להתקיים גם בלי משרדי ענק.

כלים לחיפוש פטנטים

לפני מספר ימים המלצתי לכם על חברת ניוטון חיפוש פטנטים בכל הנוגע לפטנטים, להמצאות ולחדשנות. ההמלצה באה ממקום אישי ומניסיון עבודה מול חברת ניוטון ומול מנכ"ל החברה, ישראל טויטו.

בעקבות הפוסט שלחו לי מספר מיילים עם שאלות בעניין חיפוש פטנטים חינמי ובאילו כלים אני משתמש לטובת חיפוש פטנטים. אז כדי שכולם יוכלו להפיק תועלת מהתשובה שלי, החלטתי להעלות אותה גם כאן כפוסט נוסף.

בימים אלו אני משתמש בשלושה כלים עיקריים לטובת ביצוע חיפוש פטנטים עצמאי, בעצם מבחינתי זהו הצעד הראשון שאני מבצע עוד לפני פניה לחיפוש פטנטים מקצועי, מצורף קישור למאמר שמסביר באופן מפורט על כלים לחיפוש פטנטים חינמי ועל היתרונות והחסרונות של כל אחד.

למאמר: שלושה כלים לחיפוש פטנטים

חיפוש פטנטים – המלצה חמה על חברת ניוטון

אני מכיר את ניוטון חיפוש פטנטים מאז שהייתי חייל משוחרר עם רעיון מדהים לפטנט, בזמנו פגשתי את ישראל, מנכ"ל ניוטון חיפוש פטנטים, איתו קיימתי פגישת ייעוץ לפני הזמנת חיפוש פטנטים ואח"כ גם פגישה על תוצאות דו"ח החיפוש שנתן לי אור ירוק להתחיל את תהליך רישום הפטנט.

מאז רשמתי את הפטנט שלי (התהליך היה יחסית חלק בזכות הליווי של ישראל ושל הצוות של ניוטון) ואפילו מכרתי אותו לחברה ישראלית שפועלת בחו"ל – לא הפכתי לעשיר אבל עשיתי סוג של אקסיט נחמד מאוד.

אז עכשיו, כשאני בתוך הקורונה יחד עם כל עם ישראל והעולם, עלה לי רעיון חדש חדש לפטנט פשוט ויעיל. זה היה לפני מספר חודשים, פניתי שוב לניוטון חיפוש פטנטים ובמסגרת ההגבלות ישראל טויטו ואני קיימנו פגישת זום והזמנתי שני חיפושים עבור הפטנט ועבור התחום עצמו (שלא הכרתי כמעט) – התוצאות היו ששוב כנראה עליתי על משהו טוב. זה עדיין לא בשל מבחינתי אבל אני כבר בתהליך מול עורך פטנטים מהתחום.

אז שוב רציתי להמליץ על ניוטון חיפוש פטנטים על שירות נהדר ומדוייק, על מקצועיות ויעילות ועל הנכונות לעזור ולסייע גם אחרי ביצוע החיפושים – לא מובן מאליו.

ממליץ בחום!

עבודה מהבית והחיסון השני

אז כמו כולם, לפחות כמו מי שהצליח להישאר בעבודה בזמן הקורונה, גם אני עובד מהבית כבר חודשים ארוכים. העבודה מהבית שונה לחלוטין מהעבודה במשרד ודורשת ממני (ונראה לי שמכל מי שעובדים מהבית) יכולות נוספות.

כיוון שאני לא הורה, לפחות לא כרגע, אני מתאר לעצמי שההורים שעובדים מהבית נתקלים באתגרים קשים יותר ממני, ואם יש בין הקוראים הורים שרוצים להוסיף לפוסט, אז אתם מוזמנים להגיב פה למטה – זה לטובת כולנו.

כמה דברים שלמדתי על עבודה מהבית בתקופה האחרונה.

  1. זה לא תמיד כיף.
  2. זה גורם למחסור עצום בחברה ובחברים.
  3. אי אפשר לעשות הפסקות קצרות במשך היום, ללכת לדינה ולקשקש איתה על החיים.
  4. עבודה מהבית לא מאפשרת שינה בצהריים.
  5. עובדים יותר קשה.
  6. עובדים יותר הרבה.
  7. הפסקת צהריים בעבודה הרבה יותר כייפית.
  8. כשעובדים מהבית צריך גם לעבוד בשביל הבית: כביסות, כלים, שכנים, קניות, שקט…
  9. עבודה מהבית יותר כייפית ביום חמישי מביום ראשון.
  10. אני לא בנוי לעבודה מהבית.

יחד עם זאת, חברי היקרים לעבודה לא מסכימים עם כל הנקודות וחלקם מאושרים מזה, ולא רוצים שזה יפסק. הנהלת החברה שלחה לנו סקר קצר לפני כשבוע וחצי ועכשיו יש מסקנות ראשוניות אשר מרמזות על כך שתהיה אפשרות לעבוד מהבית גם בעתיד, עבור חלק מהתפקידים זה יהיה חלקי, כלומר עבודה מהבית יום בשבוע או יומיים, חלק יוכלו לעבוד לחלוטין ורק מהבית אם ירצו.

אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל אני צריך חברה, צריך הפסקת צהריים עם חברים, צריך קצת אויר. הבית שלי כבר לא נראה אותו דבר מאז שאני גם עובד בו, ישן בו, רואה טלויזיה, מקבל משפחה וחברים … מי עושה את כל זה במקום עבודה.

האם להתחסן נגד קורונה

כמה התלבטויות, כמה שאלות, כמה מחשבות וקונספירציה!
כאילו לאנשים כבר אין אמון, אפילו לא בעצמם.

בשבועות האחרונים, מאז החל מבצע החיסונים בארץ, אני שומע יותר ויותר אנשים ששואלים את עצמם ואת הסביבה שלהם אם כדאי או לא כדאי להתחסן, אם מדובר במהלך כלל עולמי למעקב אחרי האנשים או שזה חיסון נגד וירוס, אם כל זה קשור לרשת G5 או שמדובר בחברת תרופות שיצרה חיסון שעוזר נגד נגיף אלים.

מה הולך פה?

אם היו רוצים לעקוב אחריכם, היו מכניסים את הצ'יפ הזה לחיסון השפעת שבכל מקרה אתם לוקחים כל שנה בלי תיאוריות קונספירציה – או שאולי כבר הכניסו לכם את הצי'פ לשם?

אם התקשורת מול הניידים G4 G3 G5 היו בעייתיים, מזמן היינו רואים את זה. השימוש בניידים כל כך מסיבי שכל בעיה היתה צצה ומופיעה מולנו בלי יכולת להסתתר.

שמעתי גם תיאוריות קונספירציה על ממשל ארה"ב שהתחלף אתמול – אין לאנשים במה להאמין יותר.

אני מציע להרגע, לנשום, לבטוח במין האנושי ושכל אחד ואחת יעשו מה שהגיוני כאשר הם נשענים על מקורות מידע אמינים ולא טמבל ממוצע שמפיץ הודעות באיזו רשת חברתית.

מה קורה איתכם?

למען הסרת ספק, התחסנתי בחיסון הראשון בינתיים, השני בדרך.
יש לי טלפון נייד.
אני מאמין לאנשים ספציפיים ולא מפיץ מידע ברשתות חברתיות או כאן (לצורך העניין).

אז מה עדיף לא לראות בנטפליקס אתם שואלים?

תקופת החל"ת יחד עם תקופת האבטלה והעבודה מהבית מתערבבות לכדי עיסה של פרקים וסדרות שונות ומשונות של נטפליקס עם פסקי זמן שתשומת הלב עוברת ליוטיוברים מכל העולם וסרטי DIY משונים.

השאלות שלכם, חברים יקרים, שותפים לגורל, קולגות מהעבודה מגיעות אלי מכל ערוץ תקשורות אפשרי, וואטסאפ, מיילים, טלפונים. אז החלטתי לייצר רשימה כאן באתר, אותה אני אחלוק אתכם ועם כל שאר קוראי הבלוג שלי (יש כמה מאות מידי יום, כן כן יואב), רשימה של מה אני ממליץ שלא לראות בנטפליקס. ברור לי שמי שיגיע לרשימה ירצה ככל הנראה לבדוק מה המהומה ורשימה זו דווקא תעשה את ההפך ממטרתה, אבל כאן תלמדו ותדעו שההמלצות שלי הינם המלצות ממקור ראשון ושהדיס-המלצות שלי גם הן ממקור ראשון ומנסיון אישי.

אז בבקשה, על מה אפשר לדלג בנטפליקס:

you
סידרה חולנית בעיני, על אדם חולני מאוד שמעמיד את כל העולם בסימן שאלה אחרי שמשלימים את כל שתי העונות. בהתחלה התחושה היא של חולניות נוראית, אח"כ מתווספת לה תחושת עייפות מחזרה על מבנה צפוי ומעיק.

ממליץ בחום לוותר על הסידרה, לא לראות ולא להמליץ עליה.

youmeher
סידרה שעושה רושם קליל ונעים אבל מאוד מהר הופכת לסיפור חוזר ולעיסה נוראית של אותו רעיון חסר מעוף, הרעיון מאחורי הסדרה נחמד וחביב אבל לא מצדיק כל כך הרבה פרקים ועונות.

ממליץ לוותר מראש.

החברה קנתה לי כספת לבית

לא מדובר בחברה היקרה שלי, לא ה girl friend שלי אלה החברה אשר בה אני עובד. אני עובד בחברה אבל כבר כמה חודשים טובים שאני עובד בחברה מהבית.

בעקבות העבודה מהבית, והעובדה שזה כנראה מה שיהיה בחודשים הקרובים, קנו לי כספת ביתית והתקינו לי אותה בתוך הארון שלי, לא שהיה לי הרבה מקום בארון לפני כן אבל עכשיו יש לי בגדים וכספת בארון.

למה כספת אתם בטח שואלים?

בעבודה שלי אני מקבל מסמכים שמכילים פרטים על הלקוחות של החברה, הפרטים האלו לא TOP SECRET אבל אנחנו בחברה מאוד מאוד מכבדים את הלקוחות שלנו ותמיד (גם במשרד) שומרים את הפרטים במקומות מאובטחים, במשרד יש כספת משרדית גדולה שמשמשת את כל המחלקה, עכשיו עובדי המחלקה קיבלו מהחברה כספת ביתית כדי שנאחסן את המסמכים בתוכה – לכל מקרה.

אז רכשנו מספר כספות מחברת קפרה, ממנה כבר רכשנו ציוד משרדי מספר פעמים בעבר, קיבלנו שירות מעולה אז וגם היום ויש לנו עובדים מהבית עם ציוד חדש שמאפשר בטחון מלא של המידע ושל הלקוחות שלנו.

אם תרצו לבחור לעצמכם כספת אני יכול להמליץ לכם ליצור קשר טלפוני עם עופרה מחברת קפרה, באתר שלהם יש כל מיני מדריכים וגם אחד שמסביר איך לבחור את הכספת הנכונה ומה חשוב לשים לב, קישור למאמר הספציפי ולמאמרים נוספים: מה חשוב לדעת כשבוחרים כספת?

נטפליקס – המציל של הסגר

מזמן לא כתבתי על סרט, לא כתבתי על סרט כי לא הייתי בסרט.

הסרט הזה שאנחנו חיים בו בחודשים האחרונים, הסרט שבגללו אין אפשרות ללכת לסרט, לנסוע למשפחה, לטוס לחו"ל, הסרט הזה שמשתנה עם הזמן והופך לסרט אימה שאף אחד לא הזמין או רצה. הסרט הזה עוד לא נגמר.

אני חורש על נטפליקס.

בתקופת הסגר ראיתי כמה וכמה דברים, מעטים מהם ראויים להתייחסות, אני אציין את חלקם כאן ואולי אעזור לאחרים בסגר הזה או בסגר הבא, שבטח יבוא, כדי להעביר כמה שעות נחמדות מול נטפליקס.

אגב נטפליקס – המנייה שלהם עולה ועולה – נראה שלא רק אני התחברתי אליהם ככה.

מתוך הסדרות שראיתי, וראיתי אותן במלואן או כמעט במלואן, אני יכול להגיד שנהניתי לראות את תיאוריית המפץ הגדול, שאחרי בדיקה על השחקנים נראה שיש שם מספר גדול של שחקנים יהודים, אמנם מדובר על סדרה שכבר הסתיימה אבל עדיין כיף לדעת שהם הצליחו ככה.

הסדרה השנייה שראיתי ואני פחות אוהב, נקראת באנגלית new girl, יש בה קסם וקלילות בהתחלה אבל ככל שהפרקים עוברים נראה שהכל אותו הדבר, אין הרבה חידוש, ולכן את זו לא סיימתי. אני רואה לפעמים פרק או שניים ברקע, בלי ממש לשים לב למה שקורה על המסך. סידרה נחמה כדי למלא את השקט.

הסידרה השלישית שראיתי, היא סידרה יפה ומלאת השראה, נקראת The Playbook ובעצם מביאה לנו את המאמנים של הספורטאים והקבוצות המובילות בעולם, הם מספרים את הסיפור שלהם ואיך הגיעו למקום בו הם נמצאים. סידרה מעוררת השראה וחשק לאמן ספורטאי.

יש גם סרטים, שני סרטים ששווה לכתוב עליהם.

הסרט על הרשתות החברתיות the social dilemma, שמלמד אותנו איך הן פועלות מאחורי הקלעים, בעיני זה סרט חובה לכול מי שמחזיק חשבון ברשת חברתית כלשהי, הסרט מלמד אותנו או מזכיר לנו שהחברות שמחזיקות ברשתות חברתיות הן עסקים לכל דבר ועניין, שמטרותן הוא למקסם את ההכנסות והרווחים ולא לספק לנו המשתמשים מידע אמין או אמיתי.

לכל מה שאנחנו רואים שם יש מטרה, להשאיר אותנו שם או למשוך אותנו לשם. כדי להעלות את הערך למפרסם ובסופו של דבר לגבות ממנו מחיר גבוה יותר עבור הפרסום. זה כל הסיפור.

ממליץ מאוד לכל הורה לשבת ולצפות בסרט עם הילדים ולשוחח על הדברים כדי להפחית את חשיבות המידע שהילד נחשף אליו ברשתות אלו.

הסרט השני עליו אני ממליץ בשמחה הוא my octopus teacher, סרט דוקומנטרי מרגש מאוד על קשר שנוצר בין אדם לתמנון, לא אעריך במילים בנוגע אליו, פשוט לראות ולהתפעל.