החרמון הזה הוא אוצר גדול, העובדה שיש לנו אותו כאן בישראל זה פשוט פלא.
השנה, כמו שכולנו יודעים, מצב החורף רע מאוד, אין גשם, אין מים, אין שלג, אין כינרת, פשוט רע !!

מאז שנה שעברה, בה הייתי בחרמון, אני מתכנן את הפעם הזו: איך אני אגלוש, איך נגיע מוקדם לחרמון (ממש כשהאתר נפתח) ויהיה לנו את כל היום, איך אני אתרכז בדברים שאני הכי אוהב …. באיזה יום עדיף לנסוע לחרמון .. ועוד ועוד!

אז השבוע, ביום שלישי, נסעתי לחרמון עם אח שלי וחבר טוב שלי. זה הסיפור שלנו …:

בגלל שפתאום ביום שלישי אמרו שיש שלג והאתר פתוח לגולשים, לא היה מקום לשיקול דעת, בהחלטה מהירה של יום שני בערב החלטנו שנוסעים לחרמון. והחלטנו ואז סיכמנו את הדברים: עקב אילוצים יצאנו רק בשעה 7:30 מהמרכז, אבל בחרנו בדרכים המהירות יותר (כביש 6) כדי לחסוך זמן ולהגיע מהר ככל האפשר..!

אני לא זוכר אם כתבתי על זה בשנה שעברה, אבל תמיד תמיד יש עמדת משטרה בכביש שבין קרית שמונה לחרמון (משהו כמו 20 דקות אחרי הפניה עצמה). בשנה שעברה הם עצרו אותנו לביקורת, וגם השנה. לא משהו קריטי בכלל, אנחנו שומרי חוק, אבל עם פוטנציאל. אני לא ארחיב יותר מידי בעניין, רק במשפט אחד אני אגיד: לא לקחת בגדי צבא לגלישה בחרמון. זה אסור גם אם אתה איש מילואים פעיל, זה אסור גם אם אתה חתום על הציוד, זה פשוט אסור.

הגענו בערך ב 11:00 … הגעתי במצב מנטלי של אני כאן להינות עד כמה שאני יכול, משמעות הדבר – אין פחד! (להזכירכם, זו הפעם השני השלי).

הציוד שלקחנו איתנו, בהתאם ללקחים שהופקו מהפעם הקודמת, חסך לנו המון אי-נוחות והמון כסף. לא היינו זקוקים לכלום, לא קנינו כלום מלבד הדברים הבסיסיים:

כניסה לאתר החרמון: 45 ש"ח לאדם.
השכרת ציוד סקי מלא (מגלשיים, נעליים, מקלות): 145 ש"ח לאדם.
סקי פס לרכבל הבינוני (אני מודע למגבלות שלי): 130 ש"ח.
אוכל בצהריים: 30 ש"ח.

סה"כ יצא לנו הנסיעה לחרמון, בלי להוסיף את הדלק: 350 ש"ח לאדם.

הסקי היה מדהים!
למדתי כל כך הרבה, ככה זה כשאין פחד מכלום, התרסקתי וקמתי, ראיתי וחיכיתי, עשיתי דברים מדהימים (לניסיון שלי עד כה). רכשתי שתי מיומנויות גלישה חדשות: פנייה לכל כיוון עם מגלשים צמודים ובזוית (כמו אופנוע בפנייה חדה) וחוסר פחד מוחלט.

כמובן שלדברים  היה גם "מחיר", סימנים כחולים בגוף, כאב שמתפוגג לאט לאט (היום אנחנו שלושה ימים אחרי, אני עדיין מרגיש את זה), "הורדתי" שני גולשיםתוך גלישה מאוד מהירה (כזו שלא אפשרה לי לעצור, אבל הזהרתי אותם בקולי קולות) … מדהים! הנאה צרופה!

עכשיו אני מתלבט: לנסוע שוב ? העניין הזה לא זול בכלל. אני מאמין שאני אסע שוב, השאלה היא האם להשקיע ממש ולצאת לאתר סקי בחו"ל או לעשות עוד נסיעה לחרמון ובזה לסכם את העניין לשנה הקרובה…או שלא.

העניין הכלכלי הזה ממש בעייתי.

בימים הקרובים אני אעדכן תמונות, הם פשוט במצלמה של חבר שלי …