תכלס, על השאלה "איך בוחרים נעלי ספורט?" יש מלא תשובות…. תלוי את מי שואלים.
בנות
הן יענו ברוב המקרים (ובלי יותר מידי הכללות), לפי הצבע.
זה גם הדבר הראשון שהן ישימו לב כאשר יראו נעליים על המדף או על הרגליים.
הורים
בדרך כלל התשובה תהיה לפי המחיר, כמה שיותר זול, יותר מבצעי נעליים, יותר מחו"ל או מהדיוטי, ככה יותר טוב.
הורים ברוב המקרים מעריכים עיסקה זולה יותר, ללא קשר לטיב המוצר.
אחים
כמה שיותר מתקדם, יותר טוב. נעליים עם טכנולוגיות אורטופדיות מתקדמות, כאלו שבעלות אחיזת רגל מושלמת המשולבת עם בולמי זעזועים (במקרה שלי לטובת ריצת שטח), איוורור לרגל ותיקון זויות לשמירה על הבירכיים / גב / שרירים, מיצים, בולמים ועצמות הגוף …. יותר טוב. המחיר הוא רק משהו שחייבים לשלם כדי להגיע לשם.
חברים
מחיר הוא אלמנט מכריע, אבל צבע ויכולות טכנולוגיות של נעל הספורט חשובים כמעט אותו הדבר.
אירועים
אם זה נעל ספורט כמתנה ליומולדת, אין חשיבות למחיר, רק לאיכות ולמותג.
אם זו נעל שמישהו קונה לעצמו ליומולדת, יותר חשיבות למחיר הנעל, אבל לא משהו שיכריע באופן ודאי כשיש חיבור טוב עם נעל ספציפית.
מתנה לתת, תהיה הכי טובה שיש במסגרת תקציב.
נעלי ספורט הן הדבר היחיד שמגן על הגוף שלנו תוך כדי פעילות גופנית מתמשכת, כמו ריצה, משחק כדורגל / כדורסל. אסור להזניח את האיזור הזה כי את המחיר האמיתי משלמים בסוף בצורה פיזית … כאבים / היתפסויות / קריעות שלא נדע ….
פעילות גופנית מחייבת ציוד איכותי הולם, נעלי הספורט לריצה מספיקים עבור 800 – 600 ק"מ ריצה או חצי שנה.
מומלץ להשקיע.
עדכון: מה למדתי מאז על בחירת נעלי ריצה
מאז שכתבתי את הפוסט הזה רצתי אלפי קילומטרים, כולל מרתונים, וקניתי לא מעט זוגות. הנה מה שהייתי אומר היום למי שבוחר נעלי ריצה.
מודדים בסוף היום
כף הרגל מתרחבת במהלך היום ובזמן ריצה. מודדים אחר הצהריים, עם הגרביים שרצים איתן. בין הבוהן הארוכה לקצה הנעל צריך להישאר מרווח של בערך רוחב אגודל, אחרת הציפורניים ישלמו על זה בירידות.
נעל לפי סוג הריצה
- כביש ומסלולים סלולים: נעל ריצה רגילה עם ריפוד נוח.
- שטח: סוליה עם אחיזה (פקקים), חומרים עמידים יותר ולפעמים הגנה על הבוהן.
- הליכה וחדר כושר: לא חייבים נעל ריצה מקצועית, ולהפך: נעל אימון לחדר כושר לא מתאימה לריצות ארוכות.
תמיכה וריפוד: לא "כמה שיותר"
יותר ריפוד לא תמיד אומר יותר טוב. מי שהרגל שלו קורסת פנימה בנחיתה (פרונציה) עשוי ליהנות מנעל יציבה, ומי שלא, ירגיש בה כבד. חנויות ריצה טובות עושות ניתוח דריכה קצר על הליכון. זה שווה את עשר הדקות, ואם יש כאבים חוזרים, עדיף להתייעץ עם רופא או פיזיותרפיסט.
הנוחות קובעת, לא הצבע וגם לא המחיר
הנעל צריכה להרגיש טוב כבר במדידה. לא "מרגילים" נעל לא נוחה. רצים איתה כמה צעדים בחנות, ואם משהו לוחץ או משפשף, זה רק יחמיר אחרי עשרה קילומטרים.
מתי מחליפים
הכלל שכתבתי פה נשאר נכון: בערך 600 עד 800 קילומטרים. סימנים שהגיע הזמן: הסוליה שחוקה בצד אחד, הריפוד מרגיש "מת", או כאבים חדשים בברכיים ובשוקיים בלי סיבה אחרת. מי שרץ הרבה מרוויח משני זוגות בהחלפה, כך שלכל זוג יש זמן להתאושש בין אימונים.
לא רצים מרוץ בנעל חדשה
טעות שעשיתי פעם אחת בלבד: נעל חדשה ביום תחרות. קודם כמה אימונים קצרים, אחר כך ריצה ארוכה אחת, ורק אז מרוץ.
2 תגובות
יש איזשהו אתר באינטרנט שמסביר את זה מצויין – אני לא זוכר את שמו , אבל חיפוש בגוגל יעלה אותו כנראה.
אם אתה רץ על חוף הים בחול הרך, תוכל ואולי רצוי לרוץ יחף, אבל כולנו רצים על בטון או על המסלול וזאת הסיבה שאנחנו צריכים לרפד את הרגל. כדאי לבחור נעל טובה עם "בולמי זעזועים" שתמנע רו תרכך את המכות למפרקים ולעמוד השדרה.