כל אחד מאיתנו מכיר את התחושה: אותו אירוע בדיוק, שתי כותרות שונות לגמרי. ערוץ אחד מדגיש פרט מסוים, ערוץ אחר בכלל לא מזכיר אותו, והצופה נשאר עם תמונה אחרת של המציאות. אחרי שכתבתי כאן על מה שקורה בשיח ברשתות החברתיות, רציתי להסתכל גם על הצד השני: כלי התקשורת עצמם. ריכזתי כאן את הערוצים והעיתונים המרכזיים בישראל, בארצות הברית ובאירופה, את הנטייה הפוליטית המקומית שמיוחסת להם, ואיך הם נוטים לסקר את ישראל.
הערה חשובה לפני שמתחילים: אין דבר כזה "מדד נטייה" רשמי. כמעט כל כלי תקשורת מגדיר את עצמו כמאוזן ומקצועי. מה שמופיע כאן מבוסס על סקרי אמון ודעת קהל, על דירוגים של גופים חיצוניים, על הבעלות וקו המערכת המוצהר, ועל תחקירים והחלטות של רגולטורים. כדאי לקרוא את זה כמפה כללית, לא כפסק דין.
איך בכלל מודדים נטייה פוליטית של כלי תקשורת?
- סקרי אמון: מי סומך על כלי התקשורת. אם רוב הצופים מגיעים ממחנה פוליטי אחד, זה סימן לאופן שבו הוא נתפס.
- דירוגים חיצוניים: בארצות הברית, למשל, הארגון AllSides מדרג כלי תקשורת לפי סקרים עיוורים של קוראים מכל הקשת וביקורות של עורכים, בסולם משמאל לימין.
- בעלות וקו מערכת: מי הבעלים, ומה העמדה הרשמית של מדור הדעות.
- מקרי מבחן: תיקונים, התנצלויות והחלטות של רגולטורים, שמראים איפה כלי התקשורת טעה ובאיזה כיוון.
ישראל: התקשורת שמשקפת את הפילוג
בישראל הוויכוח על התקשורת הוא חלק מהוויכוח הפוליטי עצמו. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיוני 2025 מצא שתאגיד השידור הציבורי "כאן" מוביל באמון גם בקרב הציבור היהודי וגם בקרב הציבור הערבי. ערוץ 14 נמצא בתחתית האמון הכללי, אבל מצביעי ימין נותנים בו אמון גבוה יחסית, בעוד שבשמאל כמעט ולא סומכים עליו. עוד נמצא שמצביעי שמאל נותנים בממוצע יותר אמון בתקשורת ממצביעי ימין. לפי סקר של המכון מ-2024, כפי שדווח בזמן ישראל, האמון ב"כאן 11" עמד על 60%, בחדשות 12 על 54% ובערוץ 14 על כ-35%.
| כלי התקשורת | מה הוא | איך הוא נתפס פוליטית |
|---|---|---|
| כאן 11 (תאגיד השידור) | שידור ציבורי | מוביל באמון הכללי. נתפס על ידי חלק מהימין כנוטה לשמאל, והיה יעד להצעות ממשלה לקצץ או לסגור אותו. |
| חדשות 12 (קשת) | הערוץ המסחרי הנצפה ביותר | נתפס כמרכז, ואצל חלק מהימין כמרכז-שמאל. מצביעי האופוזיציה צופים בעיקר בו. |
| חדשות 13 (רשת) | ערוץ מסחרי | נתפס כמרכז עד מרכז-שמאל. |
| ערוץ 14 | ערוץ מסחרי | מזוהה בבירור עם הימין ועם ממשלת נתניהו. נהנה מאמון גבוה בקרב מצביעי ימין. |
| i24NEWS | ערוץ חדשות בכמה שפות | נתפס כמרכז. משדר לישראל ולעולם, גם באנגלית, בצרפתית ובערבית. |
| הארץ | עיתון יומי | מגדיר את עצמו ליברלי, ונתפס כעיתון השמאל המובהק בישראל. |
| ישראל היום | עיתון יומי חינמי | נוסד ב-2007 על ידי שלדון אדלסון, ומזוהה לאורך השנים עם הימין ועם נתניהו. |
| ידיעות אחרונות ו-ynet | העיתון והאתר הגדולים | נתפסים כמרכז, עם קו ממסדי. מהאתרים הנקראים ביותר בישראל. |
| מעריב | עיתון ואתר | נתפס כמרכז-ימין. |
| מקור ראשון | עיתון | מזוהה עם הימין הדתי-לאומי. |
| גלי צה"ל | תחנת רדיו צבאית | נתפסת כמרכז. מעמדה כתחנה צבאית שמשדרת חדשות ופוליטיקה שנוי במחלוקת שנים רבות. |
וכלפי ישראל? בתקשורת הישראלית השאלה היא פחות "בעד או נגד ישראל" ויותר "בעד או נגד הממשלה". כמעט כל כלי התקשורת הגדולים בישראל מסקרים את המלחמה מנקודת מבט ישראלית. ההבדלים הם בעיקר בביקורת על הממשלה, על הצבא ועל ההחלטות המדיניות.
ארצות הברית: קיטוב ברור
בארצות הברית הקיטוב בתקשורת חד במיוחד. הדירוגים כאן לקוחים מ-AllSides, שמדרג בעיקר תוכן כתוב באתרים, בסולם של שמאל, נוטה לשמאל, מרכז, נוטה לימין וימין.
| כלי התקשורת | דירוג AllSides | איך הוא נוטה לסקר את ישראל |
|---|---|---|
| Fox News | ימין | תוכניות הדעה והמגישים המרכזיים אוהדים את ישראל באופן מובהק. |
| Wall Street Journal | מרכז בחדשות, נוטה לימין במדור הדעות | מערכת הדעות של העיתון תומכת בישראל באופן עקבי. |
| Reuters | מרכז | סוכנות ידיעות עם סגנון יבש. גם היא ספגה ביקורת מארגונים פרו-ישראליים על ניסוחים ובחירת מקורות. |
| New York Times | נוטה לשמאל בחדשות | מסקר באופן ביקורתי את הממשלה הישראלית. אחרי הדיווח הראשוני על הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה באוקטובר 2023, שייחס אותו לישראל לפי טענות חמאס, פרסם העיתון הערת עורכים שלפיה היה צריך לנהוג ביותר זהירות. |
| CNN | נוטה לשמאל | מסקר את שני הצדדים, ונתון לביקורת משני הכיוונים. |
| NPR | נוטה לשמאל | רדיו ציבורי. נתפס על ידי מבקרים מהימין כביקורתי כלפי ישראל. |
| AP | נוטה לשמאל (הועבר משמאל לנוטה לשמאל) | סוכנות הידיעות הגדולה. ספגה ביקורת מארגונים פרו-ישראליים על סיקור עזה. |
| MSNBC | שמאל | נתפס כביקורתי ביותר כלפי הממשלה הישראלית מבין הערוצים האמריקאיים הגדולים. |
מגמה כללית: בכלי התקשורת שמזוהים עם הימין האמריקאי התמיכה בישראל מובהקת. בכלי התקשורת שמזוהים עם השמאל הסיקור ביקורתי יותר, במיוחד כלפי הממשלה הנוכחית ומהלך המלחמה בעזה. זה משקף פער שקיים גם בדעת הקהל האמריקאית עצמה.
אירופה: שידור ציבורי חזק, עיתונות עם צבע פוליטי
באירופה גופי השידור הציבוריים מרכזיים מאוד, ולעיתונים הגדולים יש בדרך כלל זהות פוליטית מוכרת.
| כלי התקשורת | מדינה | נטייה מקומית | איך הוא נוטה לסקר את ישראל |
|---|---|---|---|
| BBC | בריטניה | מדורג על ידי AllSides כמרכז, קרוב לנוטה לשמאל | נמצא שנים תחת ביקורת על סיקור ישראל. ב-2025 קבע הרגולטור הבריטי Ofcom שסרט תיעודי של ה-BBC על עזה הפר באופן חמור את כללי השידור, כי לא גילה לצופים שהמספר הצעיר הוא בנו של שר בממשלת חמאס. ה-BBC התנצל וקיבל את ההחלטה. |
| The Guardian | בריטניה | מדורג על ידי AllSides כשמאל | ביקורתי מאוד כלפי הממשלה הישראלית ומדיניותה. |
| The Telegraph | בריטניה | ימין שמרני | בדרך כלל אוהד יותר לישראל. |
| Sky News | בריטניה | מרכז | סיקור חדשותי, עם ביקורת משני הצדדים. |
| Bild ו-Die Welt (אקסל שפרינגר) | גרמניה | מרכז-ימין | אחד מעקרונות היסוד של חברת אקסל שפרינגר, שנכתבו כבר ב-1967, הוא תמיכה בזכות הקיום של מדינת ישראל והתנגדות לאנטישמיות. אלה מכלי התקשורת האוהדים ביותר לישראל באירופה. |
| Der Spiegel | גרמניה | מרכז-שמאל | ביקורתי יותר כלפי הממשלה הישראלית. |
| Le Monde | צרפת | מרכז-שמאל | ביקורתי כלפי מדיניות הממשלה הישראלית. |
| Le Figaro | צרפת | מרכז-ימין | נחשב מאוזן יחסית בסיקור ישראל. |
| El País | ספרד | מרכז-שמאל | ביקורתי כלפי ממשלת ישראל, בדומה לאווירה בספרד, שהכירה ב-2024 במדינה פלסטינית. |
| אל-ג'זירה | קטאר (משדרת לכל העולם) | מדורגת על ידי AllSides כנוטה לשמאל | ממומנת על ידי קטאר. נתפסת בישראל כעוינת, ומבקרים מאשימים אותה בהטיה נגד ישראל. ב-2024 החליטה ממשלת ישראל, מכוח חוק שאושר בכנסת, לסגור את פעילות הערוץ בישראל. |
מה כדאי לקחת מזה
- לכל כלי תקשורת יש נקודת מבט. הנטייה לא תמיד מופיעה בשקר גלוי. בדרך כלל היא מופיעה בבחירה מה לסקר, מה להבליט, מה לשים בכותרת ומה להשמיט.
- עדיף לקרוא מכמה כיוונים. מי שקורא רק כלי תקשורת אחד מקבל תמונה חלקית. מי שקורא את הארץ וגם את ישראל היום, או את ה-New York Times וגם את ה-Wall Street Journal, מבין טוב יותר מה קרה ואיפה המחלוקת.
- להבדיל בין חדשות לדעות. בהרבה כלי תקשורת, כמו ה-Wall Street Journal, מדור החדשות ומדור הדעות שונים מאוד זה מזה.
- לשים לב לתיקונים. כלי תקשורת שמפרסם תיקון או הערת עורכים מראה אחריות. כלי תקשורת שלא מתקן אף פעם הוא לא בהכרח מדויק יותר.
- לזכור שהרשתות החברתיות מעוותות עוד יותר. הרבה פעמים אנחנו פוגשים את התקשורת דרך ציטוט חלקי ברשת, ובשבועות של בחירות זה בולט במיוחד.
אני ממשיך לצרוך חדשות מכמה מקורות שונים, גם כאלה שאני לא מסכים איתם. זה לא תמיד נעים, אבל זו הדרך הכי טובה שמצאתי להבין מה באמת קורה. ואתם, מאילו מקורות אתם מתעדכנים? כתבו בתגובות.