לאחרונה יצא לי להיות בקשר עם חברת הפקות אימגיק, שם עבדתי מול מיכל גיסינגר וכל התהליך פשוט הקסים אותי. ההפקה היתה מדהימה, הפעילה הרבה בעלי מקצוע מתוזמנים ומדוייקים (כל אחד ואחת מומחים בתחומם), הניהול והדאגה לפרטים היה כל כך כיף שחברה יקרה מהעבודה שאלה אותי לגבי מיכל ולגבי אפשרות
כמו שמי שקורא את הבלוג שלי יודע, אני לא ממהר להמליץ על אנשים וחברות, אבל מידי פעם אני כן טורח וממליץ על אדם שנותן שירות מדהים או חברה שראויה לציון והמלצה שלי, אז בהזדמנות זו אני שמח מאוד להמליץ על אשת הפקות מוכשרת שיודעת לנהל ולהפיק אירוע מדהים בצורה כל
אני לא עושה את זה הרבה, קשה מאוד להרשים אותי וככה להיכנס אלי ללב, אז אני חייב לציין בית ספר לצילום איתו הייתי בקשר (אולי כבר כתבתי עליו) ואני גם אקשר אליו מהבלוג שלי כדי להראות את ההערכה הרבה שלי אליו. אלון וסוזי בבית הספר לצילום אלון קירה (שבתל אביב
תחום הצילום מדהים אותי, מתעורר כל פעם מחדש כאשר יש כנס או תערוכה אליהם אני נחשף. לפני מספר ימים החלה מוצגת תערוכה עדות מקומית במוזיאון ארץ ישראל בת"א: www.eretzmuseum.org.il ושוב נידלק לי החיידק הזה של הצילום. אז חשבתי לרכז צלמים וצילומים שאני מאוד אוהב: ויקטור בזרוקוב (צלם) www.facebook.com/Victor-Bezrukov-Photography אבישג שער יישוב www.facebook.com/avishag.shaaryashuv
לאחרונה נכנסתי לתחום הצילום, אני עושה את זה כתחביב ונהנה מאוד מהיצירה ומהתגובות. יש מצב ש"יש לי את זה"! את הכניסה לעניין עשיתי מאוד מדורג, כיוון שמדובר בעניין לא זול ודי בלתי מוגבל, החלטתי קודם כל לצלם עם מה שיש, אז צילמתי עם הטלפון שלי תקופה של כמה שבועות, ראיתי
ימים מדהימים עוברים על יוטיוב, בעיקרון זה לא חדש שהוידאו באינטרנט הולך ותופס תאוצה עם הזמן ושאתרים כמו יוטיוב, ויוטיוב בראשם, מהווים מקום עיקרי לצפיה בתכנים וליוצרים להביע את עצמם. לאחרונה אפשר לראות את הכוח זהז ממש, את החשיבות של הצלחה ביוטיוב והיכולות הגלומות שם, כולנו מכירים את הדמות
יש כל כך הרבה דברים שמעצבנים בעולם הזה, כל כך הרבה דברים שצריך עוד לסדר ולתקן – לכן אני מאוד אוהב את עולם הפטנטים! למרות שכבר עשיתי כמה וכמה חיפושי פטנטים והלכתי בדרך הזו, של המצאות, של ממציאים, של עורכי פטנטים וחיפושי פטנטים, למרות שאני מכיר את הדברים די לעומק,
אני רץ, רץ מלא מלא שנים. מי שמבקר כאן באתר מידי פעם יודע שזה אחד התחביבים שלי, אחת הפעילויות האהובות עלי ביותר. לאחרונה שעון הריצה הנוכחי שלי התחיל לעשות בעיות, זו לא הפעם הראשונה אבל בפעמים הקודמות הצלחתי לסדרת אותן בקלות, הפעם זה כבר לא עבד. אז לכבוד השעון
לפעמים אני חוזר מהריצה שלי עם תובנות, היום חזרתי מריצה כזו. בתקופה הזו של השנה חם לח, מה שמכריח את הרצים להתמודד, יש מי שרץ מוקדם בבוקר, יש מי שרץ בחדר כושר ויש מי שרץ בערב /לילה, אני רץ בערב /לילה. היום רצתי בלילה. בריצה, ממש בנקודה בה
זה ממש קטע, יש תקופות בהן בא לי לכתוב כל הזמן, רק לחלוק ולחלוק, ויש תקופות כמו זו שעכשיו עוברת עלי, בהן לא בא לי לכתוב בכלל. גם עכשיו ממש ברגע זה אני כותב אבל לא בא לי 🙂 מכריח את עצמי כדי לנסות ולהניע את התהליך הזה שוב, סך
