אחרי הדייט הראשון שהיה לפני יומיים שלושה, אתמול התקשרתי אליה במהלך היום וקבענו דייט שני. למה? כי אני רוצה לתת סיכוי ולא להגיד לא בגלל משהו כל כך שטחי כמו מראה. (זה לא שהיא קיצונית לאיזה כיוון) אז יצאנו בערב לבית קפה, היה ממש נחמד, אפילו יותר מבפעם הראשונה (הדייט
אתמול יצאתי איתה, זה היה בליינד דייט. אתם בטח מכירים את פירוש המושג בליינד דייט, פגישה עיוורת בעברית: המשמעות היא, קובעים להיפגש בלי לדעת איך כל אחד נראה, בהתחשב בטכנולוגיה של היום ואפשרויות העברת תמונות נראה לבחורה מאוד טבעי להיפגש בלי להראות קודם, משהו שהדליק לי אור אדום. אבל גם
הרבה זמן לא כתבתי לכם, לא השקעתי (אני יודע). אם אני אתחיל לכתוב שהייתי עסוק נורא, שזה לא היה בראש שלי בתקופה האחרונה, שעברתי הרבה דברים, טובים ופחות טובים. בכל מקרה – הכל תירוצים. כל החייםמתנהלים ככה, בלחץ ובמשימותוברור לי שזה ממש לא משכנע. אז אני אחסוך את זה מכם.
למה אנחנו חייבים לעבוד? למה? כשאני יושב וחושב עם עצמי על עבודה, לא פעם אני מגיע למסקנה שהדבר הזה שנקרה "עבודה" הוא כל כך מיותר. כל עניין הקפיטליזם הזה נוצר בגלל הצורך האנושי בהכרה ובתחרות, אחרת כולנו היינו יכולים פשוט להתפתח בכל מיני כיוונים בלי הצורך לעבוד. הקיבוץ נכשל, אן
מבקש סליחה. סליחה על שפגעתי, סליחה על שנפלט לי, סליחה שלא הייתי עירני מספיק, סליחה שלא היה לי לתת, סליחה שדיברתי לא יפה, סליחה שזרקתי, סליחה ששמרתי, סליחה שאיחרתי, סליחה שהקדמתי, סליחה שאכזבתי, סליחה שלא התקשרתי, סליחה ….. גמר חתימה טובה.
עוד לא עבר יום שלם מאז הפעם האחרונה שהתראינו, ואני כולי עטוף בגעגועים חזקים לנוכחות שלך לידי. משהו לא הגיוני קורה לי איתך, כל כך לא הגיוני, כל כך חזק. התחושות שמלוות אותי בימים האחרונים הם כמו תזכורת מהעבר הרחוק, תזכורת לרגעים חזקים (לטוב ולרע), לעובדה שעם הדברים הטובים מופיעים
שוב בלי הרבה זמן פנוי, חזרתי לעבודה באותה חברה ובתנאים טובים יותר משיצאתי…:) אני שמח לבשר כי עכשיו אני במשמרת, הרגע ראיתי את הבחורה שאני רוצה (אם אתם עוקבים אז אתם יודעים על מי אני מדבר), שוחחנו קצת, היא ברכה אותי על החזרה לעבודה (היא בכלל חשבה שאני בחופש ולא
אז עכשיו אני מודע לחשיבות המודיעין העסקי בתחום חיפוש עבודה. יש לי מודיעין עסקי על החברה שפיטרה אותי !! חה חה חה … אני לא יודע אם זו תחושת נקמה או תחושה טובה אחרת, אבל אני יודע שאחרי שפיטרו אותי יש להם בעיה, ואני קצת חסר שם במערכת. אני חסר
אז ככה, כמו שאתם כבר יודעים, פוטרתי מעבודתי. יש לי מלא זמן … אתמול בלילה חזרתי מביקור אצל חברים, היה מדהים, את חלקם לא ראיתי כמה שנים (חיים בחו"ל). שיחה נעימה, קצת משקאות מעניינים, כיבוד / סיגריות (להסרת ספק, מדובר במשהו חוקי לחלוטין ואני לא ממש מעשן – רק באירועים
