מגרסות למשרד זה MUST

אחרי אירוע חמור מאוד אצלנו בחברה הרגשתי שאני חייב לכתוב את זה שכולם ידעו ויראו שמגרסות זה לא משהו שצריך או כדאי לזלזל בו.

בחברה שלנו יש הוראה ששום חומר לא יוצא מכאן, יש דגש על חומרים שזורקים: דפים, מכתבים, מזכרים, מדבקות, דיסקים ניידים, מעטפות, אפילו יש הוראה לגרוס את המעטפה של חשבון החשמל – אצלנו גורסים הכל.

ויש לזה סיבה

לאחרונה קלטנו מספר עובדים חדשים, בגלל הקורונה הם לא עברו תהליך קליטה מסודר ואיכשהו הוראות אלו לא הועברו אליהם בצורה ברורה מספיק. אנשי מחלקת כ"א היו בחל"ת (אלו שאחראיים על ההדרכות והקליטה), העובדים החדשים היו ימים בודדים בתוך המשרד ולא זכו ליחס שעובד חדש מקבל אצלנו (ברכות, שיחה עם המנהל, שיחה עם מנהל המחלקה ושיחה עם המנכ"ל, כיבוד וממתקים יחד עם חבילת מוצרים ממותגים של החברה ועוד…).

אנחנו אחרי שלושה חודשים בהם אותם עובדים, ככה מסתבר, לא דאגו לגרוס את הכל, אמנם הם גרסו חלק ניכר מהדברים אבל לא הכל הכל … ומחלקת האבטחה שלנו עלתה על זה, אני לא יודע אם נתקלו במסמך לא גרוס בפח או שזה כבר יצא החוצה (לא סיפרו לנו) אבל יש כאן מהומה … כולם עוברים תדריך מחודש וחותמים על כך מול משאבי אנוש – גורסים הכל, לכן יש מגרסות אישיות ומגרסות מחלקתיות זמינות לכל מי שצריך.

בנוסף קיבלתי הוראה לרכוש עוד מגרסות אישיות שימוקמו בבתים של כל העובדים שאמורים גם לעבוד מהבית בתקופה זו. כולם יקבלו מגרסות אישיות הביתה.

אחרי סקר שוק ושיחה עם עפרה מחברת קפרה, לא היה ספק וקפרה ציוד משרדי הם הספק שלנו לרכישת מגרסות למשרד ולבתי העובדים.

ריצה בימי קורונה

הקורונה הזו מעיקה על כולנו, המבוגרים שכלואים בביתם שחרדים לגורל האכזר שמחכה להם בחוץ, וירוס בלתי נראה שמוצא את דרכו אליהם דרך האנשים אותם הם אוהבים. וירוס אכזרי.

האוכלוסיה השני שמרגישה את עומס הסגר היא האוכלוסיה הצעירה יותר, הילדים, אשר פתאום ביום בהיר אחד אסרו עליהם לצאת מהבית בטענה שמסוכן שם, שינו להם את כל התפיסה על חיבוק, נשיקה, ובכלל קרבה פיזית למי שהוא לא מהמעגל המשפחתי הקרוב ביותר.

וככה זה ממשיך, ההורים שאמונים על הפרנסה והדאגה לשלום ושלמות המשפחה נמצאים במצב לא רגיל של השלמה עם מצב חדש, היערכות כלכלית, ניהול משק בית בתנאים קשים, דאגות כלכליות עד כדי דאגות קיומיות של ממש.

איפשהו בסוף, קהילת הספורטאים, הם בעצם כולנו, מי שעשה ספורט כדי להתנתק לרגע, כדי לחשוב, כדי לפגוש חברים או כדי לשמור על הגזרה, מוצא את עצמו תחת גזירה. 100 מטר מהבית. 500 מטר מהבית. עם חברים, בלי חברים… ותחת זאת מקבלים קנסות של מאות שקלים בעת חריגה מהמטרים שהוקצבו.

הרצים מתחלקים לכמה סוגים, חלקם מצאו את עצמם מוותרים על הריצה (ומשלמים על זה), חלקם רצים כרגיל (ומשלמים על זה), חלק אימצו את הכללים ורצים ברדיוס של 100 מטר מהבית, 500 מטר מהבית, מכירים את השכונות ואת התנהלות הערים בעת משבר זה.

עכשיו אנחנו לקראת הסוף. בעצם זה הסוף הראשון, כאשר בחדשות מפחידים אותנו שהכל עלול לחזור בגל שני של הדבקויות. מצד אחד משחררים ללא פיקוח אמיתי, מצד שני מהלכים עלינו איימים ומצהירים שהעתיד עדיין בספק.

אז רצים כשאפשר. רצים היכן שמותר, העיקר הוא שרצים.

היתרונות הגדולים הם שהריצה בעיר הביאה אותי באופן אישי להתחזק פיזית, העליות שיש כאן הכתיבו אימונים אינטנסיביים יותר – יצאתי מחוזק 🙂

לקראת סגר מלא במדינת ישראל

מיותר לציין שהתקופה האחרונה היא אחת הקשות בקנה מידה עולמי. העולם נראה כמו מקום קטן בו כל הכל משפיע על הכל. הקורונה, שפרצה בסין באחד השווקים "הרטובים" (wet market) בתוך עיר, היום נמצאת בכל מדינה בעולם וגובה מחיר עצום בכל אספקט שקיים: הבריאות של כולנו בסכנה כזו או אחרת, המצב הכלכלי מושפע באופן קיצוני מאוד (רוב העולם סובל מהמצב, מעטים מאוד נהנים ממנו), מצב הרוח והאנרגיה ירדו, מרבית העולם מנותק ונמצא לבד בבית או עם בני המשפחה הקרובה, אנשים נזהרים מאנשים אפילו עד כדי כך שיש פחות תאונות דרכים ופחות פעילות טרור או פשע. העולם עובר זעזוע שברור איך ומאיפה הוא התחיל אבל אף אחד לא יודע לאן הוא יכול להגיע ומתי יסתיים.

בישראל יש סגר, סגר חלקי אמנם, אבל סגר.
האוכלוסייה המבוגרת מסתגרת מפחד להידבק בנגיף, לחלות ולהיכנס לסטטיסטיקה הנוראית הזו, האוכלוסיה הצעירה יותר נעה בין פחד וחרדה לבין מצוקה ובדידות. העולם נמצא לקראת עצירה מוחלטת.

הסגר המלא יגיע בקרוב. מחר, מחרתיים או בעוד שלושה ימים, הוא יגיע.
הזמן פועל נגד הוירוס, עכשיו כשאחנו פועלים, אבל גם נגדנו, נגד האנושות – מי ישבר ראשון?

אנשים מאבדים את רכושם, את הבריאות שלהם, את השקט הנפשי, את השמחה, אנשים עומדים לבד מול עצמם בביתם, בחוסר אונים וללא אפשרות לברוח – אין לאן לברוח.

האם אנחנו לפי התדרדרות נוספת או תחילתו של פתרון למצב? איש אינו יודע.

איך לבחור מגרסה לבית

אחרי שיחה ארוכה עם חברים לעבודה על הקורונה ועל מה שהיא עלולה לעשות בעולם, השיחה גלשה לתחום הפרטיות והשמירה על המידע שלנו בבית כמו שאמחנו שומרים עליו במשרד.

למשל:

  • במשרד כל מסמך נגרס לפני שהוא הולך לפח – בבית אני פשוט זורק את המסמכים לפח.
  • במשרד אנחנו משמידים דיסקים אם אין בהם צורך והמידע שם לא אמור "להסתובב ברחובות" – בבית אני פשו זורק את הדיסקים יחד עם שאר הפסולת.
  • במשרד אין מצב שאפילו פתק עם שם פרטי של עובד יגיע לזבל – בבית כל המכתבים, כל המעטפות ואפילו חלק ניכר מתוכן הדואר מגיע בסופו של דבר לזבל.

שוחחנו על זה שאנחנו אמורים להתייחס לפרטים האישיים שלנו כמו שאנחנו מתייחסים למידע במשרד, ככה הגעתי למצב שאני מחפש מגרסה לבית שלי, לא מגרסה משרדית חזקה כמו שיש לנו בעבודה אלא מגרסה ביתית, פשוטה ולא יקרה, לגריסה של דברי דואר בעיקר (את הדיסקים אני אגרוס במשרד – אין לי הרבה כאלה בכל מקרה), הגעתי לאתר עם מאמר שמסביר אילו קריטריונים נכונים צריך לשקול כשבאים לבחור מגרסה ביתית, מאמר שעזר לי להתמקד – הנה: איך לבחור מגרסה ביתית

וירוס הקורונה – Coronavirus

וירוס הקורונה מתפשט בעולם במהירות, נראה שהאדישות היא האוייב הגדול שלנו והיא אחד הגורמים המרכזיים למהירות התפשטות הקורונה בארץ ובעולם, מדינת ישראל עושה מאמץ שלעיתים נראה כמו היסטריה אבל בהחלט מצליחה למתן את התפשטות הקורונה בישראל.
לפחות משהו עושים פה נכון.

נתונים סטטיסטיים על וירוס הקורונה

סה"כ נידבקו בוירוס הקורונה עד כה בעולם: כ 100 אלף.
המדינות בעלות שיעור ההדבקה הגבוה: סין עם 80 אלף אשר נדבקו בוירוס, אחריה דרום קוריאה עם חמשת אלפים נדבקים.
המדינות בעלות שיעור התמותה הגבוה: סין עם שלושת אלפים מקרי מוות כתוצאה מהקורונה, דרום קוריאה עם 28 מקרי מוות.


הקורונה מתפשטת בקצב מהיר ביותר, עושה רושם שהוירוס לא מסוכן לילדים, במקרה אחד תינוק נדבק בקורונה והחלים ללא טיפול תוך שבועיים, כאשר בין 35 ומעלה נמצאים בסיכון, עבור הגילאים המבוגרים יותר, מעל 70, אחוז התמותה כתוצאה מהידבקות יכול להגיע ל15-20 אחוז.

הדרך הנכונה ביותר הידועה כרגע להימנעות מהדבקה בקורונה היא לא להיות ליד מישהו שחולה בוירוס או שנושא את הוירוס, מכאן הימנעות ממקומות הומי אדם ושמירה על היגיינה וניקיון הם הפעולות הכי אפקטיביות בשלב זה. עד שימצאו חיסון מתאים.

הוירוס ככל הנראה הגיע מעטלפים, לא מדובר במשהו שהאדם יצר באופן מלאכותי אלא האדם נדבק מהעטלף ככל הנראה באותה עיר בסין.

וירוס הקורונה זה לא צחוק ויש להישמע להוראות משרד הבריאות גם אם אלו נשמעים לא סבירים באותו רגע.

ניתן לראות נתונים סטטיסטיים על התפשטות הקורונה כאן בקישור הזה:
https://data.humdata.org/dataset/novel-coronavirus-2019-ncov-cases#metadata-0

קיבלתי תפקיד חדש – לקנות ציוד משרדי

לאחרונה היו כמה שינויים אצלנו במשרד ויש לי פתקיד או תחום אחרויות חדש – איכשהו זה קרה.
אני אמור להיות אחראי על הקניות למחלקה שלנו, לזהות את הצרכים של הציוד המשרדי (מרמת כלי הכתיבה דרך המגרסות והכסאות ועד למסכי המחשב ולתמונות שעל הקירות).

איכשהו מצאתי את עצמי עושה קניות (שזה נחמד מאוד) בהמון כסף (שזה נחמד גם) ולא כסף שלי (שזה הכי נחמד), אבל כל רכישה כזו דורשת ממני הרבה יותר זמן ממה שחשבתי.
בדיקה מול אנשי המחלקה (15 איש), אחרכך בחינת הצורך שלהם, האם זה פריט שבאמת נחוץ להם, אז בדיקת הנחיות בטיחות /נגישות /התאמה עיצובית ועוד ועוד פרטים, הגדרת המוצר הספציפי שאני עומד לרכוש (ויש דרישה לתת מספר אפשרויות לכל מוצר, עם יתרונות וחסרונות), ואז איתור ספק מתוך רשימת הספקים הקיימים למשרד או לחברה ואם אין להם אפשרות לספק בתוך זמן סביר, אני צריך לאתר ספק חדש ולעבור איתו תהליך של אישור ורק אז קבלת הצעות מחיר עבור אותם מוצרים.

איך מצאתי את עצמי עושה את זה עבור החברה, את זה אני לא יודע, אבל העובדה שאנחנו עובדים עם ספקים טובים לציוד – זה עושה הבדל גדול מאוד בכל התהליך המורכב הזה. אז תודה רבה (ואני בטח אודה לכם עוד בעתיד) לחברת קפרה ציוד משרדי על ההצעה של סוגי מסכים למקרנים אותם ביקשתי ועל מסך למקרן אותו עזרתם לי לבחור בהתאם לצרכים שלנו כאן.

מסכים למקרנים יכול להיות תיק – טוב שיש ספקים מקצועיים כמוכם.

חיפוש עבודה בתל אביב

חיפוש עבודה בתל אביב זה תיק!
ממש קשה למצוא את המקום הנכון, תכלס, נראה שלחברות ולמעסיקים שמחפשים עובדים עוד אפילו קשה יותר.

על כל משרה בתל אביב יש עשרות אם לא מאות קופצים, ככל שהתפקיד דורש פחות ידע וניסיון ככה המספרים גדלים בצורה פשוט מטורפת.

חיפשתי עובד לחברה שלי, למחלקה שלי (החברה לא בבעלותי, אני רק עובד פה). אנחנו נמצאים בתל אביב ומפרסמים את מודעות הדרושים שלנו בלוחות דרושים נורמלים (פחות עושים חיפוש דרך פייסבוק, אחרי ניסיון לא כל כך מוצלח).

על כל משרה שאני מעלה ללוח דרושים אני מקבל המון המון מחפשי עבודה שעושים חיפוש עבודה בתל אביב ולא אכפת להם מה התפקיד… למשרה של מתכנת עם 3 שנות ניסיון קיבלתי קורות חיים של סטודנט לתקשורת, למשרה של מנהל פרוייקטים קיבלתי קורות חיים של בחור מבוגר בעל ניסיון עשיר במכירות, למשרה של איש סיסטם קיבלתי קורות חיים של … אני לא אכתוב את זה אפילו.

המון המון עושים חיפוש עבודה בתל אביב ולא קוראים את מודעות הדרושים או שהם ממש כבר אדישים ושולחים לכל הבא ליד.

בהצלחה!

מחיר בניית אתרים בזול

במסגרת חגיגות סוף שנת 2019 ותחילת העשור החדש פגשתי כמה חברים שמזמן לא ראיתי, מסיבה כמו שמסיבת סוף עשור צריכה להיות – מוזיקה טובה, חברים טובים מהעבר הרחוק וכאלה שקרובים ממש, בירה קרה ומשחקי לוח 🙂 אנחנו לא מאלה שיוצאים ביום הזה.

לפני המשקאות נושאי השיחה היו משעממים, כל אחד קישקש ודיבר על עבודתו ועל חייו, אני כמובן סיפרתי על שלי, על הקמת אתרים, על פיתוח אתר וורדפרס (ואיך אני עושה את זה), על הלימודים שלי ועל המחיר הגבוה שמשלמים מי שמחפש בניית אתרים מחיר זול.

אז בהשארת השיחה על מחיר בניית אתרים, ועל מי שמחפש מחיר זול בבניית אתרים חשבתי לכתוב כמה מילים. מחיר בניית אתרים הוא לא הדבר הכי חשוב בבחירת חברה לבניית אתרים, כולנו מכירים את הביטוי "קונים בזול ומשלמים ביוקר" – זה בדיוק זה כשמדובר במחיר בניית אתרים.

בניית אתר וורדפרס דורשת ידע וניסיון, למרות הרושם שנכון בחלקו, שכל אחד יכול לעשות את זה, עדיין צריך לדעת הרבה. הדוגמא הכי טובה שלי היא שבשביל חסוך עלויות הדפסת כרטיסי ביקור היית יושב בבית וחותך ניירות לבנים ורושם עלים את הפרטים שלך ואז מחלק אותם ללקוחות פוטנציאליים – ככה נראה אתר אינטרנט זול – ככה העסק שלך נראה בסופו של דבר.

יש מחירון או טווח מחירים לבניית אתרים, אפשר לראות אותו באתרים השונים ולקבל מושג כמה אמור לעלות אתר וורדפרס. אפשר ורצוי כמובן לראות מי החברה ומה הם עושים, מה היכולות שלכם, לא מספיק לחפש בניית אתרים מחירון ולקחת את הראשונים ברשימה.

בבחירת כל בעל מקצוע, הקהל הישראלי מתמקד במחיר המיידי שהמוצר עולה במקום לראות את המוצר כחבילה הכוללת איכות, שירות, תועלת ורק אז את המחיר.

עיריית פתח תקווה דרושים

העיר פתח תקווה היא אחת הערים החשובות ביותר במדינת ישראל, עיר מרכזית בעלת מגוון רחב של תושבים המרכזת פעילות הייטק ענפה, עיר מתפתחת.

עיריית פתח תקווה דרושים עובדים בעיר לטובת עבודה בעירייה ובעיר עצמה, משרות והצעות עבודה זמינות בעיר פתח תקווה המתחדשת, החל מעבודה באזורי התעשייה בפתח תקווה ועד לחברות ההיטק המאכלסות את בינייני המשרדים בפתח תקווה.

להצעות עבודה אשר עיריית פתח תקווה דרושים ניתן ללחוץ על הקישור או להיכנס ישירות לדף באתר "מובטל" דרושים עבור הצעות עבודה בפתח תקווה.

בהצלחה לכל מגישי המועמדות. שימו לב להגיש מועמדות למשרות הרלוונטיות עבורכם ובעיקר שימו לב שבמסמך קורות החיים שאתם שולחים להצעות העבודה בפתח תקווה (ובכלל) יש את פרטי הקשר שלכם (טלפון, מייל וכד'), שיוכלו לחזור אליכם לקביעת ראיון עבודה.

קדימה.

תקועים בפקק

כשהתחלתי לעבוד בתל אביב לא חשבתי שזה יגיע למצב הזה, שעות רבות בתוך קופסא משוכללת ממתכת שיושבת על 4 גלגלים ולוקחת איתה גלג ספייר.

הדרך למשרד הולכת ומתארכת בכל חודש שעובד, הדקות הפכו לדקות ארוכות שכבר נמדדות בחצאי שעות, אח"כ תפחו לכמעט שעה שלמה של נסיעה איטית והיום עברתי את 60 הדקות בדרך לעבודה.

האם יום אחד המגמה תעצר או שזוהי האפשרות היחידה, במגורים בתל אביב אני אתן את הכסף שלי לטובת קיצור משמעותי של זמן הנסיעה, במגורים מחוץ לתל אביב אני אתן את הזמן שלי בשעות פקקים שבועיות.

יש פתרון נוסף אפשרי, אולי אפילו כמה פתרונות שאפשר לחשוב עליהן:
1. לעבור לעבודה אחרת.
2. לבקש לעבור לעבודה מהבית – ביקשתי וזה לא עבד.
3. לעבור לתחבורה ציבורית – ניסיתי את זה במהלך שבוע שלם, זה סיוט, התחבורה הציבורית לא באמת מספקת שירות נורמלי שאפשר לסמוך עליו.
4. לקנות קטנוע – אני מתלבט עדיין, יש מצב שזה הפתרון.
5. לעבור ממרכז הארץ לישוב בפריפרייה – יש בעיות תעסוקה שם ואני רוצה להישאר היכן שהחברים והמשפחה שלי נמצאים – כאן במרכז.

חוסר אונים זה מצב בו אין לך מה לעשות – זה בדיוק מה שאני מרגיש כשאני נמצא בתוך האוטו בדרך לעבודה. קלסטרופוביה וחוסר אונים.