למי לשא שם לב, הסרט ארוך במיוחד, לפני שאתם נכנסים לאולם מומלץ לעשות סידורים כאילו עליתם על אוטובוס אגד לכיוון אילת (בהנחה שאתם גרים במרכז הארץ).

אז הגיע יום חמישי, סוף שבוע אינטנסיבי ומלא ורציתי לקחת את עצמי לסרט לבד. משהו אישי כזה. עוד דגל שמספר לי על היכולת שלי לבלות עם עצמי בין מלא אנשים.

הגעתי לקולנוע באופן ספונטני, מצאתי לעצמי כמה אפשרויות לפי צבע הפוסטר (כמה שיותר כהה יותר טוב), רכשתי כרטיס להקרנה שמתחילה 30 דקות מעכשיו לסרט בין כוכבים. נראה מבטיח.

סיפור חמוד שמסופר מאוד יפה, בצורה ובקצב שאפשר לספוג, לא מהיר מידי ולא איטי מידי. קצב טוב. לגבי שלל העובדות המוצגות בסרט אני יכול לאמר שיתכנו אי-דיוקים עד תיאוריות לא מבוססות, אבל עדיין בחן.

ככל שהזמן עבר גיליתי שהעלילה רחוקה מלהפתר, שאלתי את מי שישב לידי כמה זמן הסרט, "עוד שעה בערך" הוא ענה, אחרי שעתיים שישבנו שם זה לצד זה בשקט. כמעט שלוש שעות סרט!

כשאני יודע את הדרך שמאחורי ואני מודע לאורך הדרך שלפני, ראיתי איך התסריט מוביל את השחקנים ואותנו הצופים לקראת סוף טוב…. לא בטוח שזה טוב, אולי יצא סוף לא טוב. לא אספר לכם.

שווה ללכת ולרכוש כרטיס או שניים לסרט בין כוכבים. להתכונן לחזור הביתה כשיש כוכבים בשמיים (עם שעון החורף הזה זה כמעט לא משנה מתי תכנסו לסרט – תצאו כשיהיו כוכבים).