כשהתחלתי לעבוד בתל אביב לא חשבתי שזה יגיע למצב הזה, שעות רבות בתוך קופסא משוכללת ממתכת שיושבת על 4 גלגלים ולוקחת איתה גלג ספייר.

הדרך למשרד הולכת ומתארכת בכל חודש שעובד, הדקות הפכו לדקות ארוכות שכבר נמדדות בחצאי שעות, אח"כ תפחו לכמעט שעה שלמה של נסיעה איטית והיום עברתי את 60 הדקות בדרך לעבודה.

האם יום אחד המגמה תעצר או שזוהי האפשרות היחידה, במגורים בתל אביב אני אתן את הכסף שלי לטובת קיצור משמעותי של זמן הנסיעה, במגורים מחוץ לתל אביב אני אתן את הזמן שלי בשעות פקקים שבועיות.

יש פתרון נוסף אפשרי, אולי אפילו כמה פתרונות שאפשר לחשוב עליהן:
1. לעבור לעבודה אחרת.
2. לבקש לעבור לעבודה מהבית – ביקשתי וזה לא עבד.
3. לעבור לתחבורה ציבורית – ניסיתי את זה במהלך שבוע שלם, זה סיוט, התחבורה הציבורית לא באמת מספקת שירות נורמלי שאפשר לסמוך עליו.
4. לקנות קטנוע – אני מתלבט עדיין, יש מצב שזה הפתרון.
5. לעבור ממרכז הארץ לישוב בפריפרייה – יש בעיות תעסוקה שם ואני רוצה להישאר היכן שהחברים והמשפחה שלי נמצאים – כאן במרכז.

חוסר אונים זה מצב בו אין לך מה לעשות – זה בדיוק מה שאני מרגיש כשאני נמצא בתוך האוטו בדרך לעבודה. קלסטרופוביה וחוסר אונים.