המלחמה נחוצה לנו על מנת לשמור על בטחון אזרחינו. אין ספק בזאת לכל בר-דעת שראשו ממוקם במקום הנכון.
אז למה יש לנו בעיה להסביר את העניין לעולם? כיוון שרוב העולם אינו בר-דעת, ואינו מסוגל להבין או לראות את הדברים כפי שהם.

אם אנחנו יודעים שרוב העולם די טיפש, ומונע על ידי תחושות ורגשות, אפשר אולי לכוון את המאמצים שלנו לכיוון הנכון לכך. אומרים שהלקוח תמיד צודק, אומרים את זה כי הוא זה שבסופו של תהליך לקוח את ההחלטה: קונה / לא קונה.

גם היום, בתקופת מלחמה, הלקוח הוא זה שצודק. הלקוח של מערכת ההסברה שלנו הוא האדם הממוצע (ומטה), שחי חיים שקטים, פשוטים ומעוטי שאיפות. אני כמובן פונה לאירופאים ולאנשי המזרח הרחוק. אז איך פונים ל"לב שלהם"? איך מגיעים למקומות בהם הרגשות וההגיון יתלכדו ויעלו על התמונות הקשות שאנשי התקשורת משחררים לצפייה בכל העולם?

אין לי תשובה, אל תצפו לזה. אני כותב את הדברים מתוך הערכה רבה למאמצי ההסברה שמוכיחים שאנחנו כל הזמן בתהליך למידה והסקת מסקנות, ומנסה להעלות נקודה שאולי "תדליק" אצל מישהו מהקוראים רעיון טוב.

אם יש לך רעיון … יש כאן מקום לתגובות.