שואלים אותי במייל, מהמשך לחלק מהפוסקים הקשורים כך או אחרת לפוליטיקה, שואלים אותי מה אני מצביע. מי לדעתי יהיה ראש הממשלה הנכון למדינת ישראל. ובכן, לא רציתי להיכנס לעניין בבלוג שלי, אבל לאור העניין, אני אתייחס לנושא קצת יותר בפוסט הזה (בתקווה לחיים טובים יותר במדינה שלנו).

אני אדם של הגיון, שבמרת המדינה מבקש מספר דברים בסיסיים בלבד, העיקריים בהם:
– חיים בבטחון מלא במדינת ישראל ובעולם.
– כלכלה חזקה / אפשרויות התפתחות אישית ברמת הקריירה / עתיד טוב (ובטוח)
– משפחה / חברים / אחים / שכנים … שכולם יהיו שמחים תמיד
– מערכות בריאות וחינוך שיודעות לתת מענה מושלם לתושבים.
– מערכת סעד חכמה, שיודעת לתת למי שצריך ולא לתת למי שיכול לדאוג לעצמו.
– חיים … אני רוצה חיים …

המציאות שלנו כאן לא מאפשרת לנו את הדברים הממש בסיסיים האלו (שכל אדם בעולם המערבי נהנה מהם בלי מאמץ מיוחד),  וכדי להשיג את הזכות לדברים השלטון שלנו צריך לבצע פעולות שיביאו אותנו לשם. אחרת אנחנו לא נזכה לזה לעולם.

לדעתי האישית, האדם שהכי מתאים (ושסוחב עימו חסרונות רבים ותכונה אחת מאוד מדאיגה: סוג של שגעון גדלות), הוא אדון ביבי נתניהו. אני אנסה להסביר למה:

– יש לו ניסיון ויכולת ניתוח כלכלית  גבוה מאוד, אני מאוד מעריך את הדברים שהוא ביצע כשר אוצר, הוא מכיר ויודע את הדברים לעומקם – ומבצע.
– יש לנתניהו את היכולת המילולית הנידרשת וכושר הבעה מעורר הערצה בעברית ובאנגלית, יש לו את הכריזמה והיכולת לסחוף את מי שצריך למען המטרות שלו.
– יש לנתניהו, בליכוד, אנשים שאפשר לסמוך עליהם (כמו גם כאלה שאי אפשר), ושיעמדו על הדברים החשובים באמת.
– יש לנתניהו חוב כלפי המדינה, הוא חייב לנו הוכחה לבגרותו המקצועית, לשיעור שעבר כראש ממשלה, לשיעור שעבר כשר אוצר בתקופת ההתנתקות.

אני מקווה שזה הדבר הנכון, מאמין שזו הבחירה הטובה בין השלוש.