לפני כמה ימים חברת ניוטון פטנטים הוציאה מאמר אשר מרכז את כל השאלות שממציאים חדשים יכולים לחשוב או להיתקל בהן. משהו מקיף שאפילו אני (שכבר עברתי משהו בתחום הפטנטים) למדתי שניים /שלושה דברים חדשים. אז אם אתם רוצים להיכנס לתחום, יש לכם רעיון לפטנט, אתם כבר בתוך תהליך של המצאה
אז עברו איזה שלושה חודשים ארוכים וקשים, עלי, כמו שעל כל עם ישראל.חודשים של קושי גדול, תחושת חוסר חשק נוראית, חוסר רצון לעשות כלום, דאגה עצומה שרק הולכת וגדלה – פשוט חושך. זה לא שכל זה עבר, או אפילו הוקל – ההפך הוא הנכון. שום דבר לא עבר, והכל נראה
אז התבשרתי שהחברה שלנו בקשיים, בשיחה אישית עם מנהל הכספים לפני חודש נאמר לי שהמצב לא הולך לכיוון המתוכנן ושיתכנו שינויים מהותיים בתקופה הקרובה. לא דובר על שינויים ספציפיים אבל ניתן היה להבין ששינויים בכוח אדם יהיו חלק מהדברים. בשבועות שאחרי אותה שיחה התחלתי לשים לב קצת יותר לפעולות שננקטו
אחרי חג פסח שמח ממש, בוא כל המשפה שלנו נדבקה בקורונה בפעם הראשונה ואחרי שהצלחנו לחמוק משיניה במשך שנתיים שלמות, ואחרי התמודדות עם חולשה ועייפות ותופעות נוספות, אנחנו יכלים להגיד שעברנו את זה כולנו. זה עוד לא 100 אחוז, אבל בהחלט מרגיש קרוב. עבר יותר מחודש, אולי אפילו יותר מחודשיים.
כמו הרבה אחרים היום, גם אני מחפש עבודה. היום אני בעצם מחפש עבודה בהייטק כאשר התחום נמצא בשפל של שנים רבות. מפטרים אנשי הייטק, מגייסים כ״א זול יותר ועם פחות ניסיון, מציעים שכר נמוך ממה שהורגלנו. בגלל שיש כל כך הרבה מחפשי עבודה עכשיו, על כל משרה מתמודדים אנדים בעלי
לאחרונה זה קורה לי, שוב ושוב, אני יודע שאני אמור לדעת משהו אבל לא זוכר אותו. ראיתי סרט עם (גם עכשיו לוקח לי זמן להיזכר) שחקן מוכר, וכשאני מנסה להיזכר עולים לי מלא שמות של מלא שחקנים אבל לא את שמו של זה שאני רואה – גם עכשיו! לזכותי יאמר
תקופה קשה לחיפוש עבודה. כן. מעולם לא חיכיתי כל כך הרבה (יחסית – הכל יחסי) לראיון עבודה. כבר סיפרתי לכם שאני מחפש עבודה, לא ממש התייחסתי לעובדה שאני צריך למצוא עבודה, חייב למצוא עבודה. והסיבות לכך רבות: אז החלטתי לעשות תרגיל כתיבה, בעיקר כי חזרתי לקרא הרבה, ואני מאוד מעריך
קמתי. לא נסעתי לעבודה. לא דיברתי עם קולגות ממחלקת השיווק. לא קיבלתי מיילים מהפיתוח. לא שאלתי את הקבלה מתי מזמינים צהריים. לא בדקתי מיילים בשלושת תיבות המייל שלי. אין לי שלוש תיבות מייל יותר. אז…. הנעתי את האוטו ונסעתי לים המלח. עכשיו, בוקר ראשון בים המלח – מדהים פה! התגעגעתי!
עוד אחד מההשלכות וההבנה שנוצרה במהלך השנתיים האחרונות היא זווית הראיה המעט שונה שהתגבשה אצלי ואצל חלק מחברי היקרים לי מאוד, שהעבודה היא לא חיינו. בניגוד למה שאומרים בדורות הקודמים, אפילו חלק מהדור שלי, אני אינני רואה את העבודה כמהות חיי, למזלי יש לי את האפשרות להרוויח פחות ולחיות יותר
איזה כיף, כתבתי שאני בדרך לחפש עבודה חדשה וממש באותם ימים, קצת אחרי, קיבלתי הצעה מפתה (מאוד) מהחברה אשר בה אני עובד לקידום משמעותי בתפקיד ובשכר. כשאני אומר קידום משמעותי אני מתכוון לזה במאה אחוז! התפקיד החדש שלי יהיה תפקיד ניהולי אליו שאפתי, תחתי יהיה בין שלושנ לחמישה פרוייקטים ענקיים
