העבודה לא תמיד משתלמת
לא תמיד העבודה משתלמת, עוד הוכחה שאין צדק בעולם הזה. כידוע לכם התאמנתי למרתון טבריה 2013 שהתקיים בתחילת חודש ינואר, כתבתי על זה כשהחלטתי
פציעות ספורט: פציעות ריצה, טיפולים, דיקור והחזרה לאימונים.
לא תמיד העבודה משתלמת, עוד הוכחה שאין צדק בעולם הזה. כידוע לכם התאמנתי למרתון טבריה 2013 שהתקיים בתחילת חודש ינואר, כתבתי על זה כשהחלטתי
עכשיו, אחרי שאני רץ כבר חודש בערך, אני יכול להגיד שחזרתי לרוץ אחרי הפציעה. הפציעה הייתה קשורה ככל הנראה לנעלי הספורט איתם רצתי, לזכותי
איזה בעסה, אין לי שום דרך להביע את התסכול מהפציעה הזו. פשוט בעסה. עשיתי הכל לפי הספר, הכל ! ריצה מתונה מאוד, ריצה
הדרך יפה, הנוף מדהים, התחושה נהדרת … זה מה שעובר לי בראש ביום שבת האחרון בו אני עובר על פי 23.71 ק"מ בפארק הירקון.
יש לי חודשים אינטרנסיבים נפשית בכל מה שנוגע לריצה, אני לא יודע אם עקבתם אחרי בעניין ועבור מי שלא (כמו שתמיד אומרים במהדורות החדשות
אחרי מספר שבועות לא קטן בכלל, אחרי שנאלצתי לבטל את ההשתתפות שלי במרתון טבריה בגלל פציעת ספורט (פעם ראשונה שאני מתייחס לזה כפציעה), אחרי
אחרי לבטים קשים ויתרתי על המרתון, אני לא יכול לתאר את האכזבה ומפך הנפש, כמה שאני לא אפרט זה לא יספיק כדי להבהיר את
ובמילים אחרון, למה עושים דיקור סיני … דיקור זה כואב, לא? דיקור מתבצע בנקודות ספציפיות בגוף, עם מחטים מיוחדות ולפרק זמן משתנה (תלוי במיקום