ריצה אחת יותר מידי – אימון למרתון שלא היה
הפוסט הקודם היה רובו ככולו על העבודה שהושקעה במרתון טבריה, קצת על האכזבה שלי ועל התוצאה הסופית הקשה מבחינתי. היום אני רוצה לחלוק איתכם
הפוסט הקודם היה רובו ככולו על העבודה שהושקעה במרתון טבריה, קצת על האכזבה שלי ועל התוצאה הסופית הקשה מבחינתי. היום אני רוצה לחלוק איתכם
לא תמיד העבודה משתלמת, עוד הוכחה שאין צדק בעולם הזה. כידוע לכם התאמנתי למרתון טבריה 2013 שהתקיים בתחילת חודש ינואר, כתבתי על זה כשהחלטתי
הריצה שלי, אוי כמה שאני אוהב את הריצה שלי. עדכנתי לפני כמה שבועות שנרשמתי (שוב) למרתון טבריה, הפעם בכוונה לעשות את כל תהליך ההכנה
מי שקרא ועקב יודע שבשנה שעברה הייתי רשום לריצת המרתון הראשונה שלי שאמורה הייתה להתקיים במרתון טבריה 2012. הוא / היא גם יודע שבסופו
אחרי לבטים קשים ויתרתי על המרתון, אני לא יכול לתאר את האכזבה ומפך הנפש, כמה שאני לא אפרט זה לא יספיק כדי להבהיר את
אני רץ כבר די הרבה זמן, כמה שנים טובות, אתם יודעים ושותפים לדרך שלי לאהוב את הספורט הזה ולפתח אותו. עברתי שתי פציעות שהיו
כואב לי כבר שבועיים, אולי אפילו יותר מזה. שריר הארבע ראשי ברגל ימין ממש מרגיש עייף, ברגל שמאל קצת פחות אבל גם מאותת לעומס.
הפוסט הזה הוא חלק מהפוסט המרוכז ההכנה למרתון הראשון שלי: יומן אימונים למרתון טבריה, שם תמצאו את כל הפוסטים בנושא. חזרתי ל]ני רבע שעה
הפוסט הזה הוא חלק מהפוסט המרוכז ההכנה למרתון הראשון שלי: יומן אימונים למרתון טבריה, שם תמצאו את כל הפוסטים בנושא. טוב, אחרי שנרשמתי בתחילת
ב-2011 החלטתי לרוץ את מרתון טבריה, המרתון הראשון שלי. תיעדתי כאן את כל הדרך: ההתלבטות, ההרשמה, הריצות הראשונות, שלוש עד חמש ריצות בשבוע והריצות