לא חשבתי שאני אעיז לכתוב ביקורת על סרט, בבלוג שלי, בבלוג היקר שלי.
אבל ראיתי סרט שגרם לי לחשוב, אז אני אחשוב בקול רם.

ראיתי את "מבוקש", ממש עכשיו חזרתי.

סרט עם שחקנים גדולים, יפים ובעלי מוניטין רחב ידיים. סרט עם אפקטים שגורמים לך לחשוב על המוחות והכישרונות האדירים שהיו צריכים לגייס את כל היכולות שלהם כדי לייצר כל אפקט ואפקט. סרט שיכול לגרום לכל אחד לרצות חדר קולנוע בבית.

אבל העלילה, איזו עלילה מצוצה מהאצבע. שילוב של תבנית הסרט "מטריקס" שכוללת את היותנו ברגים קטנים במערכת, בעלי חיים פשוטים ומשעממים. את היוודאות הגיבור שלנו לחיים שיועדו לו, לא להיות אדם מהשורה אלא גיבור על מדהים. אחרי שהגיבור נחשף להיותו בעל פוטנציאל ממשי, הוא כמובן לא יכול לחזור אחורה ….

אח"כ משלבים את הרגשנות, הרגש מחוייב המציאות, אבל לא תמיד יש לו מקום בסרטים מסוג זה. אז אם לא היה מקום טבעי, נדחוף אותו פה ! וכנראה שמישהו מהטסריטאים שם את האצבע על אחד הדפים הכתובים … ודחף שם שני דפי רגשנות נוגעת ללב. כל כך פתאטי שבה למות.

כמובן שהטסריטאים שלנו לא ירצו שנחשוב שהם העתיקו את המבנה מסרט אחר, אז בסוף הם הכניסו סוג של "הפוך על הפוך" וסידרו שכל מה שקרה עד עכשיו לא היה אמור לקרות בעצם  – יופי לכם. היה חסר רק שיהפכו את זה שוב (אולי בסרט ההמשך).

פעם היה "קרטה קיד"  (1-2-3), הייתה תמימות ו"בשר", עלילה וכבוד לצופים. היום יש יותר מידי גרפיקאים ואנשי אנימציה ואפקטים, פחות ופחות כותבים מוכשרים. פחות כבוד לאינטיליגנציה של הקהל. אולי פשוט הסרטים כבר לא כלכליים מספיק כדי לייצר תסריט ראוי.

אני יכול להגיד שהסרט הזה היה התגשמות האומללות האנושית, הניצחון של הזילזול והצחוק על הקהל (תוך כדי עשיית הסרט) – ממש "הפוך על הפוך".

הסרט הזה יכול לעזור לכל אחד עם סחרחורת להקיא את נשמתו, ולאנשים נורמליים לאבד את החשק לסרט.
מומלץ בחום לא ללכת.