בתחילת המלחמה התחושות שלי היו מאוד משמעותיות לגביה: בעד .. מה עושים, מה צריך לעשות, מתי ואיך בדיוק.
כשהתקדמו הימים והמלחמה התפתחה איתם, ההתרגשות והמעורבות יורדת, אבל עם כל חדשה או מהלך חדש, עולה שוב ומביאה לרמות גבוהות ולשיאים אישיים.
היום הדברים נכנסו לסוג של שגרה. וזה מאוד רע!
אני מניח שאם אני מרגיש שגרה… המון אחרים גם רואים, חושבים ונתנהגים כאילו אנחנו נמצאים בימים רגילים. השיגרה היא הבעיה הגדולה בתקופות מסוג זה, אסור להגיע לתחום תחושה זו ביום-יום ובטח שלא במלחמה.
אין מוסר השכל, רק נורה שנדלקת. שיגרה ? מלחמה ? … מה עושים ?
