כסף בזמן חיפוש עבודה: איך לנהל את התקציב עד העבודה הבאה

כל מי שחיפש עבודה יותר מחודש או חודשיים מכיר את הרגע הזה: פותחים את אפליקציית הבנק, מסתכלים על היתרה ומבינים שהזמן הוא כבר לא רק עניין של מוטיבציה. הוא עניין של כסף. עברתי את זה כמה פעמים, אחרי פיטורים, בתקופת קורונה ובתקופת מלחמה, ולמדתי בדרך הקשה שההתנהלות הכלכלית בתקופת חיפוש עבודה משפיעה לא רק על החשבון בבנק, אלא גם על איכות החיפוש עצמו.

כשהלחץ הכלכלי גדול, מתחילים להגיש מועמדות לכל דבר, מסכימים להצעה הראשונה גם כשהיא לא מתאימה, ומגיעים לראיונות עם תחושת ייאוש שקשה להסתיר. כשיש תוכנית כלכלית מסודרת, אפשר לחפש בראש שקט יותר ולבחור נכון. אז ריכזתי כאן את מה שלמדתי, צעד אחר צעד.

ביום הראשון: לעצור ולעשות סדר

הטעות הכי נפוצה היא להמשיך לחיות כאילו המשכורת עוד תיכנס בסוף החודש. ביום שהבנתי שאני מחפש עבודה, התיישבתי עם דף ועשיתי שלושה דברים:

• מיפוי ההכנסות שנשארו: משכורת אחרונה, פדיון ימי חופשה, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים אם יש, ודמי אבטלה צפויים.
• מיפוי ההוצאות הקבועות: שכר דירה או משכנתא, חשבונות, ביטוחים, הלוואות, מנויים והוראות קבע.
• חישוב "זמן האוויר": כמה חודשים אפשר להחזיק מעמד עם מה שיש, בהנחה שחיפוש העבודה ייקח יותר זמן ממה שמקווים. בדרך כלל הוא לוקח.

כתבתי על היום הזה גם בפוסט אז מה עושים ביום הראשון אחרי הפיטורים?, אבל החלק הכלכלי הוא זה שהכי חשוב לא לדחות.

דמי אבטלה: להירשם מיד, לא "אחרי שננוח קצת"

אחרי שמסיימים לעבוד, צריך לפנות מיד לשירות התעסוקה, להירשם כדורש עבודה ולהתייצב במועדים שנקבעים. רק אחרי הרישום אפשר להגיש תביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי. כל שבוע של דחייה הוא שבוע שבו הכסף לא מגיע.

כמה דברים שלמדתי על התהליך:

• כדאי לוודא שהמעסיק שלח לביטוח הלאומי את טופס 100 עם נתוני השכר ותאריך סיום העבודה, אחרת התביעה מתעכבת.
• מספר הימים שבהם משלמים דמי אבטלה תלוי בגיל ובמספר התלויים. את הפירוט המדויק אפשר לבדוק בעמוד כמה זמן אפשר לקבל דמי אבטלה באתר הביטוח הלאומי.
• סיבת הפסקת העבודה משפיעה על הזכאות. מי שהתפטר בלי סיבה מוצדקת עלול לחכות תקופה ארוכה יותר עד שהתשלום מתחיל.
• דמי אבטלה הם רק חלק מהמשכורת הקודמת, ויש להם תקרה. אל תבנו תקציב על המשכורת הישנה.

תקציב חירום, לא תקציב של ייאוש

תקציב חירום הוא לא גזירה של "לא לצאת מהבית". המטרה היא להאריך את זמן האוויר בלי לפגוע במה שבאמת חשוב. מה שעבד אצלי:

• לעבור על כל הוראות הקבע והמנויים: מנוי לחדר כושר שלא משתמשים בו, שירותי סטרימינג כפולים, אפליקציות. מצאתי כמה מאות שקלים בחודש שפשוט "ברחו".
• לבדוק את הביטוחים: הרבה אנשים משלמים פעמיים על אותו כיסוי. במערכת הר הביטוח של רשות שוק ההון אפשר לראות את כל הפוליסות הקיימות ולזהות כפילויות.
• לחפש כסף שנשכח: קופות גמל וחשבונות ישנים ממקומות עבודה קודמים. במערכת הר הכסף של משרד האוצר אפשר לאתר כספים כאלה לפי תעודת זהות.
• להתמקח: ספקי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה מורידים מחיר כשמבקשים, במיוחד כשאומרים שעוברים לחברה אחרת.
• להשאיר מקום לדברים שמחזיקים את הראש: ריצה בפארק לא עולה כסף, אבל שווה הרבה בתקופה כזו.

מי שמרגיש שהוא לא מצליח לעשות את הסדר הזה לבד, ממש לא חייב. יש אנשי מקצוע שזה התחום שלהם. למשל, בפלוסים, ייעוץ לכלכלת המשפחה, עוזרים למשפחות לבנות תקציב, לאזן הכנסות והוצאות ולקבל החלטות כלכליות בלי שיפוטיות. יש שם גם מאמרים שכדאי לקרוא, כמו איך לוקחים את כלכלת המשפחה בידיים ומה עושים עם יוקר המחיה.

פיצויים וקרנות: לא למשוך בלי לחשוב

כשהכסף נגמר, הפיתוי הכי גדול הוא למשוך את כספי הפיצויים או לשבור חסכונות. לפעמים אין ברירה, אבל חשוב לדעת מה המחיר. משיכת פיצויים מקופת הפנסיה פוגעת בחיסכון לגיל הפרישה, ובחלק מהמקרים היא גם כרוכה במס. לפני שמושכים, כדאי לבדוק מול קופת הפנסיה או יועץ מוסמך מה המשמעות במקרה הספציפי שלכם, ולדרוש מהמעסיק את טופס 161 שמתעד את סיום העבודה.

הלוואות ומינוס: הזהירות הכי חשובה

המינוס בבנק הוא אחת ההלוואות היקרות שיש, ובתקופה בלי משכורת הוא גדל מהר מאוד. לפני שלוקחים הלוואה או מגדילים מסגרת אשראי, שווה להכיר את מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. כך יודעים מה הבנקים רואים עליכם, ואפשר להשוות הצעות. ועצה אחת שאני חוזר עליה לכל מי ששואל: לא לקחת הלוואה כדי לשמור על רמת חיים שכבר לא מתאימה למצב. הלוואה כזו רק דוחה את הבעיה ומגדילה אותה.

החיפוש עצמו: לחסוך זמן זה לחסוך כסף

כל חודש של חיפוש עולה כסף, ולכן חיפוש יעיל הוא גם החלטה כלכלית. במקום לשבת שעות מול עשרות אתרים, כדאי לבחור לוח דרושים אחד או שניים ולהגדיר בהם התראות. בלוח הדרושים של אתר "מובטל" אפשר לחפש לפי אזור ותחום ולשלוח קורות חיים ישירות למעסיקים בלי תשלום. ומי שמחפש עבודה זמנית כדי לגשר על התקופה, יכול למצוא שם גם משרות חלקיות ועבודות מהבית.

עוד דבר שחשוב לזכור: עבודה זמנית או חלקית בזמן החיפוש היא לא כישלון. היא קונה זמן, מורידה לחץ, ולפעמים גם פותחת דלת. רק כדאי לבדוק מראש איך הכנסה כזו משפיעה על דמי האבטלה, כי הכנסה מעבודה מקוזזת מהם.

ריכזתי את כל מה שלמדתי על החיפוש עצמו במדריך חיפוש העבודה כאן בבלוג.

לסיכום: כסף בשליטה, חיפוש בראש שקט

אף אחד לא נהנה מתקופה בלי עבודה. אבל ההבדל בין תקופה שעוברת בלחץ מתמשך לבין תקופה שאפשר לעבור בשקט יחסי הוא לרוב לא גובה החיסכון, אלא הסדר: לדעת כמה נכנס, כמה יוצא וכמה זמן יש. מי שעושה את זה בשבוע הראשון חוסך לעצמו הרבה לילות בלי שינה, ומגיע לראיון העבודה הבא כמו מישהו שבוחר, לא כמו מישהו שמתחנן.

ואם יש לכם טיפ כלכלי שעזר לכם בתקופת חיפוש עבודה, כתבו אותו בתגובות. הוא עשוי לעזור למישהו שעובר את זה עכשיו.

הפוסט הזה מבוסס על ניסיון אישי ועל מידע כללי, והוא לא ייעוץ פיננסי או משפטי. את הזכאות והסכומים המדויקים כדאי לבדוק ישירות באתרים הרשמיים.

עוד בנושא: חיפוש עבודה בתקופת מלחמה · למה הם לא חוזרים אליך?