בלילה שבין 24 ל-25 באוקטובר 2026, בשעה 02:00, המחוגים בישראל זזו שעה אחורה. קיבלנו שעת שינה נוספת, ובתמורה החושך מגיע עכשיו כבר בסביבות חמש אחר הצהריים. כמו בכל שנה, גם השנה עלתה השאלה: למה בעצם עושים את זה? ריכזתי כאן הסבר מעמיק, את היתרונות והחסרונות, ואת המדינות שהחליטו לוותר על כל הסיפור.
קודם כל, הפתעה קטנה: שעון החורף הוא השעון "האמיתי"
רוב האנשים חושבים שבחורף "מזיזים" את השעון. בפועל זה הפוך. שעון החורף הוא הזמן התקני של ישראל, שעתיים לפני זמן גריניץ' (UTC+2). שעון הקיץ הוא ההזזה: בקיץ מקדימים את השעון בשעה (UTC+3), כדי שהאור יישאר איתנו עד מאוחר יותר בערב. כך שבסוף אוקטובר אנחנו לא עוברים לשעון חורף, אלא חוזרים לזמן הרגיל.
למה המציאו את זה בכלל
הרעיון פשוט: בקיץ השמש זורחת מוקדם מאוד, כשרוב האנשים עוד ישנים. אם מקדימים את השעון, שעת אור אחת "עוברת" מהבוקר המוקדם, שבו אף אחד לא צריך אותה, לערב, שבו אנשים ערים, עובדים ומבלים.
המדינות הראשונות שהפעילו שעון קיץ בהיקף רחב עשו את זה במלחמת העולם הראשונה, כדי לחסוך בפחם ובתאורה. בארצות הברית, למשל, החוק שקבע שעון קיץ נחתם ב-1918 בדיוק מהסיבה הזו. מאז השעון "הנודד" הפך למנהג בעשרות מדינות, אבל הנימוק המקורי, חיסכון באנרגיה, כבר לא כל כך מחזיק מים, כפי שנראה בהמשך.
איך זה עובד בישראל
בישראל המועדים קבועים בחוק קביעת הזמן. לפי התיקון לחוק שאושר בכנסת ביולי 2013, שעון הקיץ מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ, ומסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר בשעה 02:00. השנה זה יצא ב-25 באוקטובר, ושעון הקיץ הבא יתחיל ב-26 במרץ 2027.
לפני 2013 המצב היה שונה לגמרי. שעון הקיץ בישראל היה קצר יותר, והמועד שלו נקבע מדי שנה, בין השאר לפי לוח השנה העברי. המפלגות הדתיות דרשו לסיים את שעון הקיץ לפני יום כיפור, כדי שהצום ייגמר שעה מוקדם יותר. כל שנה זה הוביל לוויכוח ציבורי סוער בין דתיים לחילונים. החוק של 2013 הביא את ישראל קרוב לנוהג האירופי, האריך את שעון הקיץ בכמה שבועות וסיים את הוויכוח השנתי. המחיר: בחלק מהשנים יום כיפור נופל בשעון קיץ, והצום מסתיים מאוחר יותר.
היתרונות של מעבר בין השעונים
- יותר אור בערב בקיץ: זה היתרון שהכי מורגש. אפשר לצאת לריצה, לטייל עם הילדים או לשבת בחוץ אחרי העבודה כשעוד בהיר. כמי שרץ הרבה, אני מרגיש את זה כל שנה. אין כמו ריצה בפארק הירקון בשמונה בערב באור יום.
- יותר אור בבוקר בחורף: החזרה לזמן התקני בחורף מבטיחה שהילדים לא ייצאו לבית הספר בחושך מוחלט, ושנהגים בבוקר ייסעו באור.
- בטיחות בדרכים בשעות הערב: בקיץ, שעת השיא של החזרה מהעבודה מתרחשת באור יום, ויש טענה שזה מפחית תאונות ערב.
- פנאי, מסחר ותיירות: ערבים ארוכים בקיץ מעודדים בילוי, קניות ופעילות בחוץ.
- תיאום עם אירופה: כשישראל משנה את השעון באותו סוף שבוע כמו האיחוד האירופי, ההפרש בשעות נשאר קבוע, וזה נוח לעסקים, לטיסות ולמשפחות.
החסרונות
- החיסכון באנרגיה כמעט לא קיים. מחקר של משרד האנרגיה האמריקאי מ-2008 מצא חיסכון של כ-0.5% בלבד בצריכת החשמל בשבועות שבהם הוארך שעון הקיץ. מחקר על מדינת אינדיאנה, שאימצה שעון קיץ ב-2006, מצא דווקא עלייה של כ-1% בצריכת החשמל הביתית, בגלל יותר שימוש במיזוג אוויר בערבי הקיץ.
- השפעה על הבריאות. המעבר האביבי, שבו "מפסידים" שעת שינה, נקשר לעלייה בהתקפי לב. מחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת Open Heart מצא עלייה של כ-24% בהתקפי לב ביום שני שאחרי המעבר לשעון קיץ, לעומת יום שני רגיל. מחקר של מאיו קליניק מצא השפעה קטנה בהרבה, כך שהתמונה המחקרית לא חד משמעית.
- תאונות דרכים. מחקר שפורסם ב-2020 בכתב העת Current Biology מצא עלייה של כ-6% בתאונות קטלניות בימים שאחרי המעבר לשעון קיץ, בעיקר בגלל עייפות ונהיגה בבקרים חשוכים.
- שיבוש השעון הביולוגי. הגוף לא "מתכוונן" ביום אחד. ילדים, תינוקות ובעלי חיים מרגישים את השינוי כמה ימים, ולפעמים כמה שבועות.
- בלבול ותקלות. פגישות שמתפספסות, טיסות, מכשירים שלא מתעדכנים לבד, וההפרש המשתנה מול מדינות כמו ארצות הברית, שמשנה את השעון בתאריך אחר. בכל סתיו יש בערך שבוע שבו ההפרש בין ישראל לניו יורק הוא שש שעות במקום שבע.
מדינות שלא משנות את השעון
הנה אולי הנתון המפתיע ביותר: רוב העולם בכלל לא משנה את השעון. רוב המדינות באסיה ובאפריקה מעולם לא אימצו שעון קיץ, או ויתרו עליו לפני שנים, ומדינות נוספות מצטרפות כל הזמן:
- סין: הפסיקה לשנות את השעון ב-1991, וכל המדינה, למרות רוחבה העצום, פועלת לפי אזור זמן אחד.
- יפן, הודו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות: לא משנות את השעון.
- איסלנד: לא משנה את השעון מאז 1968.
- רוסיה: ניסתה ב-2011 שעון קיץ קבוע, ובשנת 2014 עברה לשעון חורף קבוע.
- בלארוס: הפסיקה לשנות את השעון ב-2011.
- טורקיה: נשארת מאז 2016 על שעון קיץ קבוע (UTC+3) כל השנה.
- ברזיל: ביטלה את שעון הקיץ ב-2019.
- מקסיקו ואיראן: ביטלו את רוב שינויי השעון ב-2022.
- ירדן וסוריה, השכנות שלנו: הודיעו ב-2022 שהן נשארות על שעון קיץ קבוע. בגלל זה, בחורף יש הפרש של שעה בין ישראל לירדן, למרות שהן שכנות.
- בארצות הברית: רוב מדינת אריזונה והוואי לא משנות את השעון.
גם באירופה מתקיים ויכוח. ב-2019 הצביע הפרלמנט האירופי בעד ביטול שינוי השעון, אבל ההחלטה נתקעה, כי המדינות לא הצליחו להסכים אם לבחור בשעון קיץ קבוע או בשעון חורף קבוע.
ומה עדיף: שעון קיץ קבוע או שעון חורף קבוע?
זו השאלה האמיתית, ואין עליה תשובה אחת. שעון קיץ קבוע נותן ערבים ארוכים כל השנה, אבל בחורף הבוקר יהיה חשוך מאוד, ובדצמבר השמש בישראל הייתה זורחת רק בסביבות שבע וחצי. שעון חורף קבוע שומר על בקרים מוארים, אבל בקיץ השמש הייתה זורחת כבר בסביבות ארבע וחצי לפנות בוקר ושוקעת מוקדם יחסית. רוב חוקרי השינה ממליצים על זמן תקני קבוע (שעון חורף), כי הוא הכי קרוב לשעון הביולוגי הטבעי של הגוף.
טיפים להסתגלות
- כמה ימים לפני המעבר, להזיז את שעת השינה ב-15 עד 20 דקות בכל יום.
- לצאת לאור יום בבוקר. אור טבעי הוא הדרך הכי מהירה לכוון את השעון הביולוגי.
- להיזהר במיוחד בנהיגה בימים הראשונים אחרי המעבר.
- לבדוק את השעונים שלא מתעדכנים לבד: ברכב, בתנור ובמיקרוגל.
- לנצל את השעה ה"נוספת" בחורף, אולי כדי לפנות לעצמכם עוד קצת זמן ביום.
לסיכום
המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף נולד כפתרון לחיסכון באנרגיה בזמן מלחמה, אבל היום רוב הנימוקים בעדו הם בעיקר עניין של נוחות ואיכות חיים: יותר אור בערבי הקיץ ופחות חושך בבקרי החורף. מנגד, המחקר מראה שהמעבר עצמו גובה מחיר בבריאות ובבטיחות, ויותר ויותר מדינות מחליטות לוותר עליו. בישראל, לפחות כרגע, ממשיכים להזיז את המחוגים פעמיים בשנה. אז מה אתם מעדיפים: שעון קיץ קבוע, שעון חורף קבוע, או להשאיר את המצב כמו שהוא? כתבו בתגובות.