עלילת הספר מתרחשת בשלהי שנות ה 60 במיסיסיפי שבארה״ב, מציגה את תקופת המעבר שבין עבדות לחירות השחורים בארה״ב, ומראה את התנאים והמציאות הקשה בהם חיה קהילה שלמה של אנשים. המאבק בין הלבנים לשחורים, אופן השליטה וההתנהלות של הלבנים שלא רצו להיפרד מהעבדים שלהם כל כך מהר, האנושיות והאהבה שהיתה בין
קשה לכתוב את זה, קשה בעיקר כי יש לי חברים שיודעים מי אני ומכירים אותי, חברים מהיסודי, חברים מהתיכון, חברים מהצבא וכמה חברים ממקום העבודה הנוכחי שלי. אבל אני חושב שאני עובר משהו שאפשר להגדיר אותו כאלימות של ממש, אמנם זו אלימות מילולית או סוג של התנכלות בעבודה – רק
היום היה לי דייט.דייט בהפתעה.דייט בצהריים.איכשהו, ביום חמישי הזה, הכוכבים הסתדרו להם כך ש:– היתה פחות עבודה במשרד.– היה יום יפה ונעים ולא נורא חם.– החדשות כבר לא מפתיעות, קשות וקשות ושוב קשות.– היא צילצלה.– גם אצלה המשרד סיים מוקדם היום.– היה לה רכב.– היא היתה אחרי מסיבת ״סוף שבוע״
במהלך החיים אנחנו נפגשים עם המון בני אדם, בסיטואציות שונות ומצבים מגוונים, אני מאמין שהאדם המתאים מגיע כאתה צריך ומוכן לקראתו. אז מתישהו לפני מספר שנים, חיפשתי עורך דין או משרד עורכי דין לטיפול בעסקת נדל״ן שצצה במשפחה. חברים קרובים המליצו לי על עורכת הדין נורית פלג. אחת ההמלצות הטובות
אז התבשרתי שהחברה שלנו בקשיים, בשיחה אישית עם מנהל הכספים לפני חודש נאמר לי שהמצב לא הולך לכיוון המתוכנן ושיתכנו שינויים מהותיים בתקופה הקרובה. לא דובר על שינויים ספציפיים אבל ניתן היה להבין ששינויים בכוח אדם יהיו חלק מהדברים. בשבועות שאחרי אותה שיחה התחלתי לשים לב קצת יותר לפעולות שננקטו
אחרי חג פסח שמח ממש, בוא כל המשפה שלנו נדבקה בקורונה בפעם הראשונה ואחרי שהצלחנו לחמוק משיניה במשך שנתיים שלמות, ואחרי התמודדות עם חולשה ועייפות ותופעות נוספות, אנחנו יכלים להגיד שעברנו את זה כולנו. זה עוד לא 100 אחוז, אבל בהחלט מרגיש קרוב. עבר יותר מחודש, אולי אפילו יותר מחודשיים.
ציפיות המאפיין העיקרי של חג הפסח שהספיק לחלוף לפני ימים ספורים היה ציפייה. ציפייה לימי החג ולעושר התכנונים והפעילויות שאמורים היו להעניק לנו חיוניות וחיים. הדברים היו מסודרים, מורכבים, מתוזמנים מכל קצוות העולם, אירוע שכמותו חווינו לפני שנים רבות וככל הנראה יהיה אחרון מסוגו. ההתרגשות היתה בשיאה, כמו גם הרצון
לאחרונה זה קורה לי, שוב ושוב, אני יודע שאני אמור לדעת משהו אבל לא זוכר אותו. ראיתי סרט עם (גם עכשיו לוקח לי זמן להיזכר) שחקן מוכר, וכשאני מנסה להיזכר עולים לי מלא שמות של מלא שחקנים אבל לא את שמו של זה שאני רואה – גם עכשיו! לזכותי יאמר
אחרי הרבה שנים של ניסיון בתחום, וההזדמנות שנקראה בדרכי לכתיבה, אני רוצה לעשות שני דברים עיקריים בפוסט הזה:1. להגיד שאני עדיין מחפש עבודה (הייתי בכמה ראיונות, חלקם מתקדמים יותר ואני בתהליכים שיכולים לקחת תקופה, אז כל עוד לא התקבלתי אני מחפש).2. להמליץ על חברת ניוטון חיפוש פטנטים איתם יצא לי
תקופה קשה לחיפוש עבודה. כן. מעולם לא חיכיתי כל כך הרבה (יחסית – הכל יחסי) לראיון עבודה. כבר סיפרתי לכם שאני מחפש עבודה, לא ממש התייחסתי לעובדה שאני צריך למצוא עבודה, חייב למצוא עבודה. והסיבות לכך רבות: אז החלטתי לעשות תרגיל כתיבה, בעיקר כי חזרתי לקרא הרבה, ואני מאוד מעריך
