אחרי שעורי יוגה בהוד השרון שעברתי בחודשים האחרונים, אני חייב לציין אותה, דנה, מדריכת היוגה שלי.
הצורך שלי לתרגולי יוגה נבע מתוך הריצה שלי, ריצה בדרך כלל מקצרת את השרירים ברגליים וגורמת לרץ להיות פחות ופחות גמיש, מה שעלול לתרום להגדלת הסיכוי לפציעה. אני נפצעתי תוך כדי אימון למרתון טבריה ומשם החלטתי להתחיל לעשות יוגה …  בשביל הגוף (אח"כ זה כבר הפך גם לנפש).

 

דנה מיד הבינה אותי ואת הצורך שלי, הגישה שלי לא "רוחנית" אלה יותר פרקטית, דנה עשתה את מה שצריך כדי שאני ארגיש בבית, ובאמת כך.
כמובן שבשלב הראשוני הייתי בעוד מקומות, בדקתי יוגה שקרוב יותר אלי הביתה, יוגה בתוך מכון כושר, יוגה עם מדריכה אחרת … אבל דנה פשוט התאימה לי הכי טוב.
(אז הבנתי את הסיבה לתרגול הניסיון)

 

מאז התאוששתי מהפציעה (ITBS) ואני רץ בסביבות ה 21 ק"מ בכיף וללא מאמץ, מתכוון עוד לרוץ את המרתון שלי, היוגה מאוד עזרה לי להחזיר חלק מהגמישות שעבדה בדרך וחלק גדול מהרוגע, בינתיים אני עושה יוגה פעם אחת בשבוע, אולי בעתיד אני אגדיל את הכמות אבל כרגע זה מספיק לי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *