ככה בלי להרגיש, נכנסתי לבית הקולנוע ולסרט "יום אחד".
למה בלי להרגיש?
בלי להרגיש כי בדרך כלל אני לא הולך לסרטים עם עטיפה לבנה, סרטים עם עטיפה לבנה הם סרטים של בנות, סרטים שבוכים בהם, סרטים בלי יריות, סרטים בלי אלימות מינימאלית, סרטים שפשוט לא מעניינים. הסרטים שאני אוהב הם סרטים של בנים, סרטים בהם יש מעט מאוד תוכן והרבה מאוד אפקטים.
אז עכשיו, שעברנו את "בלי להרגיש", ידידה שלי לקחה אותי לסרט "יום אחד" ולא ממש שמתי לב לצבע העטיפה של הסרט. נכנסתי.
וואו !
אני לא יודע איך, אבל הסרט הזה היה ממש טוב, מוצלח ומעניין מאוד. הסרט לא יותר מידי "סרט בנות" ומציג בצורה טובה את הסיפור והשתלשלות העיניינים, גורם לך לחשוב על עצמך.
אני לא רוצה יוץתר מידי לשבח כדי לא לרמוז כלום, הסרט הזה מעולה – סרט מצויין ומאוד מאוד מומלץ גם למי שלא חובב סרטי בנות.
