מי לא היה בסיטואציה של "עברתי בסביבה – אז קפצתי". כל אחד, בשלב כלשהו היה בסביבה … וקפץ.
חשבתי אולי, ליישם את העניין הזה, שמתקשר לכולנו ביחסי חברות או משפחה או אחרים (שבין אנשים), לתחום העבודה. מה יקרה אם נגיד לפקידה של חברת ההיטק (בה אנחנו רוצים לעבוד) "עברתי בסביבה – יש עבודה?"

כמובן שבסוג כזה של חיפוש עבודה, נדאג שקורות החיים שלנו יהיו זמינים – בכל משרד שמכבד את עצמו יש גישה לאינטרנט, משם לתיבת המייל שלכם ולמסמך קורות החיים המעודכן והמתאים ביותר לחברה ולתפקיד אותו אתם מבקשים.

שלא תגידו שזה סתם רעיון רע, ניסיתי אותו. עבדכם הנאמן "יצא לשטח", כמו שאומרי, וניסה את השיטה, המסקנות שלי הן:

1. אם לא היה יוצא טוב, לא הייתי מזכיר את העניין כאן באתר, כך שתדעו שיצא המון טוב.
2. המעסיקים התרשמו מאוד (פקידת הקבלה בדקה ומחלקת משאבי האנוש עשו לי ראיון ראשון באותו רגע)
3. היוזמה, החוצפה, התעוזה, החדשנות, האומץ, הרצון … כל אלו הרשימו את החברהמעבר למה שציפיתי.
יש לצפות שמי שמראיין מכיר את התחום, וגם חיפש עבודה, ויודע מה צריך כדי פשוט להגיע למשרדים ….

התוצאה של הדברים הייתה טובה:
1. ראיינו אות, כך שהיום הם מכירים את מסמך קורות החיים שהשארתי שם, ויש להם דעה עלי + סיכום ראיון עבודה (יתרון מול כל שאר מחפשי העבודה)
2. לא היה תפקיד פתוח, לכן לא יכולתי להמשיך ולהתקדם בשרשרת הראיונות, כלומר, לא יצאתי מזה עם עבודה מידית (כמו שקיוויתי במעמקי ליבי).
3. ניצחתי את עצמי. תמיד חשבתי שזה יהיה נורא קשה ומביך. מסתבר שזה לא קל – אבל זה בהחלט אפשרי!
הפידבק שקיבלתי מהאנשים בחברה היה כל כך טוב שהרגשתי ממש טוב שעשיתי את זה, לאומת התחושה המוזרה של לפני השיחה …

אז קדימה … לזהות מטרה, לחשוב על הדברים, ולצאת לדרך …. אל תחכו שיקרה לכם משהו, תעשו שהוא יקרה!!