מקובל לחשבו שאנשים שנמצאים והולכים לעבודה … כמובן בכוונה לעבודה, בדר"כ יותר בריאים ויותר טוב להם בחיים. אני מאמין שזה נכון – אבל לא בגלל עצם היותם בעבודה או מועסקים אצל מעביד כלשהו. לדעתי זה פשוט בגלל (או יותר נכון לכתוב, בזכות) שיש להם כסף.

אין מה לעשות, כשיש לך כסף אתה יותר בטוח בעצמך, מכאן בא אושר גדול.
ככה שאני לא הייתי סומך על הדבר הזה, עבודה. אלא יותר בכיוון המשמעות של הכסף בחיינו.

בתקופת חיים אדם נורמלי לא מוציא הרבה כסף, יחסית למה שהוא יכול להכניס גם בעבודה פשוטה מאוד. הדבר הבעייתי הוא שאתה חייב להרוויח את הכסף הזה לפני שאתה מוציא אותו – ומה שקורה בדרך כלל הוא שאת סכומי הכסף היותר משמעותיים כל אחד מרוויח דווקא כשהוא לקראת הסוף 🙂 כלומר, בשלבים מאוחרים בחייו.

זו בעיה.

ילדי עשירים הם מעטים מידי ולא מעריכים את האוצר שנפל בחלקם, וילדי עניים ממורמרים מידי – הרבה יותר ממה שהם אמורים להיות. אלא שבאמצע, הרוב, זה שאמור להיות לו כל מה שהוא רוצה גם מעבודה פשוטה ורגילה, הם מרכז הבעיה. אין אושר באמצע, כי אין נקודות קיצון.
אין שמחה במה שיש, ויש קנאה במה שאין, אין הכרה אמיתית בפוטנציאל הטמון בלהיות באמצע. חבל.

אז היום, כשאני עובד בעבודה רגילה עם תנאים טובים במיוחד, אני יכול להגיד שזו לא העבודה – זו הפרנסה !!!
מכאן אני יכול להמליץ בחום, אל תהיו יותר מידי "קשים" בבחירת עבודה, תמיד אפשר להחליף אותה, ומה שבאמת חשוב זו הפרנסה.

לבריאות !