ביג'ין 2008 – אולימפידה

ביג'ין 2008 – אולימפידה

כולם כותבים עליה, אסז גם אני.
הדבר הכי בולט באולימפידה הוא העוצמה והחוזק של העם הסיני, הם הראו לכולם מי באמת שולט. מי הבוס, מי החזק, למי היכולת והעוצמה ברמה של עם … ממש עם סגולה.

אח"כ אפשר גם לראות את החביבות וההשקעה בפן האנושי – הסינים רוצים שנאהב אותם. הם רוצים שנכיר ביכולות האנושיות שלהם. פשוט אירוח אישי ברמה הגבוהה ביותר שקיימת.

וגם בולט מאוד הרצון להיות בלתי נשכחים. האולימידה הזו תמיד תיזכר בזכות כמויות השיאים העולמיים שנשברו, בזכות מייקל פלבס שעושה הסטוריה, בזכות היכולות של הסינים עצמם. מהיום והלאה ידברו על ביג'ין 2008 כאבן דרך בספורט העולמי.

ומה איתנו, אנחנו די בסדרף למרות כל הקישקושים שהפרשנים מערוץ אחד מקשקשים. הספורטאים שלנו, אלא שכל ארבע שנים הופכים לנציגים של ישראל, אלא שמתפרנסים בקושי, עובדים קשה, ומקבלים ז… במשך 4 שנים, הם גם משיגים הישגים. כבוד!

האכזבה שלי היא דווקא מצד שר התרבות והספורט, הוא החליט שהוא נידרש בביג'ין לתקופה ארוכה ומאוד יקרה בזמן שיש צורך ממשי בכסף ובתקציבים עבור אילו שמיצגים אותנו. השר הזה הוא הדבר האחרון שמיצג את מדינת ישראל, עדיף היה אם מישהו היה עוצר אותו מבזבוז הכסף הנורא הזה. מניצול המעמד שלו למטרות אישיות, אני לא אתפלא אם הוא יחזור עם מזוודה מלאה מתנות (שנרכשו על חשבון המדינה) ועם חיוך מאוזן לאוזן … כי בסה"כ הסינים מארחים טובים מאוד. זו בושה !!

עדיין מחכים למדליה, למרות שזו לא הכרחית לדעתי, הספורט שלנו מתקדם יפה (יחסית להיותו מוזנח ברמה התקציבית). נתראה בסוף ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *