שביל ישראל לאופניים

בסוף השבוע הראשון שאחרי הסגר, יצאנו כמה חברים לרכב בשביל ישראל לאופניים בדרום.

אני אספר בכמה מילים עלינו:

אני – רוכב בינוני מינוס, יש לי אופני שטח שקניתי במחיר מופקע בעקבות הקורונה (ממש לפני 6-7 חודשים), ניסיון הרכיבה שלי מסתכם בכמה מאות ק"מ בעיר ובפארק הירקון, בשבילי אופניים ועל דשא.

זיו – רוכב קצת יותר מנוסה, כבר רכב בשביל ישראל לאופניים פעמיים שלוש, גר בדרום, אבא לשלושה בנים ועובד בחנות מחשבים.

אריאל – אין לא מושג ברכיבה על אופניים וגם אין לו אופניים. היה צריך להשאיל זוג אופניים מאחד השכנים שלו בעיר והצטרף בעיקר בגלל הערק שהבטחתי להביא לו למדורה בלילה.

אבי – כמו זיו, רוכב מנוסה שיצא לו לרכב בשביל ישראל ובסינגלים בארץ, הוא הבטיח לנו שהמסלולים שיבחר יתאימו לנו ושאף אחד לא יפגע. הבטיח ובעצמו נפל מהאופניים כשניסה לעצור במקום בלתי אפשרי – למזלו ולמזלנו לא קרה לו כלום.

יצאנו לרכב.

רצינו להגיע למדבר בערב, קצת לפני שהשמש שוקעת, כדי להקים את האוהל ולמצוא עצים למדורה.
איכשהו הגענו למקום 20 דקות לפני החושך, התרוצצנו בשטח, הדלקנו את פנסי הרכב, בסופו של דבר הקמנו את האוהל בזמן והדלקנו מדורה יפה שהספיקה על שכולנו שתינו מספיק כדי להרדם.

בבוקר קמנו עוד לפני שהשמש שקעה, בעיקר כי זיו יצא להשתין והצליח לדרוך על כולנו, כל אחד במקום המיוחד שלו ובתורו. קמנו, הדלקנו את המדורה שוב ועשינו קפה.

אחרי שהתארגנו, יצאנו לרכב בשביל ישראל לאופניים, אי שם בדרום הארץ.
עשינו מסלול שנחשב לקל (אבי הבטיח) הגענו לסוף הקטע וחזרנו לרכב, זה לקח לנו 8 שעות רכיבה כולל עצירות אוכל בדרך. הרכיבה היתה נהדרת, היה נוף מדברי קסום, קישקשנו בדרך ונהננו מכל רגע. הדבר שאפשר להגיד ששכחנו להביא היה ערכת עזרה ראשונה למקרה שמישהו נופל /נכנס לו קוץ ביד /קצת נחבל בברך, אבל למזלנו הנפילה של אבי היתה ממש מהמקום ולא תוך כדי רכיבה, אז יצאנו מזה ביותר מזל משכל – קחו עזרה ראשונה לכל מקרה.

ממליץ בחום על שביל ישראל לאופניים!

הוספת תגובה