השבוע הזה הוא שבוע מאוד רגשי, מלבד האירועים הבטחוניים שמתפתחים (בזמן בדיקה ופרסום הפוסט האירועים החמירו וממש יצאו משליטה – מקווה לטוב בקרוב) עברתי אירוע בריאותי קל, לא לא לא מדובר באירוע לבבי, אבל גם לא מדובר בשריטה קטנה ברגל.

אני לא אפרט יותר מידי, אבל בסופו של דבר לא יכול ללכת לעבודה, לא יכולתי ללכת בכלל!

לפי סוכן הביטוח שלי, שכבר פניתי אליו כי הדבר הזה היה משמעותי, אני צריך להמתין מעט ואח"כ ככל הנראה אוכל לתבוע על אובדן כושר העבודה שלי, אובדן זמני של כושר העבודה – לא לתמיד.

תמיד חשבתי שהמונח הזה רלוונטי רק לאנשים מבוגרים /זקנים, אבל לא – מסתדר שכמות הנפגעים ואינם יכולים לחזור לעבוד היא לא נמוכה בכלל, יש המון.

קודם כל אני חייב להודות לאמא שלי שהתעקשה שאני ארכוש ביטוח בריאות פרטי, וכשסוכן הביטוח הגיע, הדבר הראשון שאמא שלי אמרה לו הוא שיוסיף לביטוח את ביטוח נגד אובדן כושר עבודה. מזל או ניסיון חיים? זה לא משנה, העיקר שאני מבוטח ושאני זקוק לזה.

תודה אמא!