דודו טופז: הסוף העצוב והתגובות בתקשורת

שני הפוסטים שכתבתי ב-2009, אחרי שדודו טופז התאבד בכלא.

סוף עצוב של אדם מס(ו)כן …

נכתב ב-20.08.2009

דודו טופז התאבד בכלא!

הימים היפים של דודו טופז
אני זוכר את הימים היפים שלו, בהם הוא הנחה את התוכנית שלו "הראשון בבידור" (או משהו כזה), שם דודו טופז מאוד אהב "לעזור" לאנשים מסכנים ולהרגיש כמו המושיע שלהם. לפעמים הוא באמת היה המושיע שלהם. דודו טופז אהב לעשות את מה שבראש שלו, לא ממש התחשב בסובבים אותו (זו לפחות הייתה התחושה שלי), כשהו רצה להשתמש במישהו או במשהו – הוא עשה את זה בלי לחשוב פעמיים (או בכלל), כשהוא רצה לפגוע – הוא פגע (הנשיכה המפורסמת שלו היתה דוגמא לחוצפה שלו).

הימים היותר יפים של דודו טופז
לפני שהוא נהיה במרכז העיניינים, הוא נלחם כמו אריה, יצר וביצע מערכונים טובים ואיכותיים. לפני שהשתן עלה לו לראש הוא היה כוכב אמיתי. ואז הוא נפל כמו סלע שמתגלגל מצוק. כל הצלחה קטנה עלתה לו לראש וגרמה לו להרגיש מלך … מלך זה .. מלך אחר … הנשים, הכסף, הכוח, הפרסום …. דודו טופז לא ידע להתמודד איתם ופשוט נעלם.

דודו טופז איש העולם התחתון
גם לשם הגיע דודו טופז, לעולם התחתון.
עולם אפל שבוא הכוח הפיזי מדבר, דודו חשב. תכנן והוציא לפועל משימות מוות ואלימות, הוא גייס אנשים, השתמש בכספו כדי לתגמל אותם על פעולות אלימות. לא בחל באמצעים ותקף כל עוד נשמתו באפו, הרס חיים של בני אדם, הרס ילדות של ילדים תמימים, הרס משפחות, הרס כל כך הרבה דברים טובים ויפים.
דודו טופז היה איש עולם תחתון, בחר להיות איש עולם תחתון והיה כזה.

דודו טופז בחר למות כאיש עולם תחתון
רוב בני האדם רוצים ושואפים לטוב, גם כשהם עושים טעות הם שואפים לתקן את הטעות. דודו טופז מת כעבריין בכלא, מת כראש ארגון פשיעה שהקים בעצמו, דודו טופז מת כאחד הדמויות העלובות שאי פעם ידענו במדינת ישראל. לזכותו יאמר שהוא עבר סיבוב חיים מאוד מגוון: היה אנונימי, נלחם ויצר ורכש את האהבה של כולנו, זכה בתהילה בפרסום ובכסף, הקים בית והביא צאצאים לעולם, ירד מגדולתו אט אט, נלחם וניסה להתנגד לתהליך הטבעי הזה, התרגז, הקים ארגון פשע, יזם אלימות קשה נגד בני אדם, יזם אלימות קשה נגד ילדים, נתפס, נכלא והתאבד.

דודו טופז – לא תחסר לאף אחד אף פעם, סופו של אדם מסוכן.

דודו טופז – אני פשוט בהלם!

נכתב ב-21.08.2009

אני בהלם ממה שקורה בתקשורת מאז נודע שדודו טופז התאבד בכלא.
התיאור הציורי הזה של אדם שמתאבד בתליה עם כבל חשמל של קומקום חשמלי וברז בגובה של 80 ס"מ מהריצפה פשוט מזעזע, לא ברור לי למה מפרטים כל כך, למה אני צריך לשמוע את זה ולמה ילדים צריכים לשמוע את זה?

מזעזע אותי לדעת שאדם יכול להגיע למצב כל כך קיצוני עד שכוח הרצון שלו גובר על האינסטינקט הטבעי של החיים, של הנשימה הבאה.

מזעזע אותי לדעת שהיום כולם פתאום יוצאים להגנתו. פשוט נורא בעיני לראות את כל ה"חברים" של דודו טופז מנצלים את הבמה להגיד בתקשורת כמה הוא היה "נפש טהורה" כמה הוא היה רגיש ואוהב, כמה אכזרית היא התקשורת.

מזעזע אותי לראות את חני נחמיאס ואת ציפי שביט מספרות שהיו בעצם שני (2) דודו טופז(/ים), שהיה דודו טופס הטוב ודודו טופז הרע. חני נחמיאס שמובילה בתחום הבידור והחינוך לילדים אומרת שיש שני אנשים בתוך איש אחד ??!?!?!
משתמע מהשיחה עם חני נחמיאס וציפי שביט שזה בסדר, שזה לא היה דודו טופז ש… יזם, הקים, ניהל ומימן ארגון שמטרתו הייתה פגיעה בבני אדם. לפי חני נחמיאס זה כנראה היה דודו הרע ולא דודו הטוב (מה זה הקישקוש הזה!!!).

האם חני נחמיאס וציפי שביט תומכות גם בזה שרצח את הילדה שלו? במה הוא שונה?
האם מותר לאיש שהוגדר כ"רגיש" שהיה "נפש טהורה" להקים ארגון אלים ולדפוק מכות לאישה מול הבן שלה?
האם אנחנו כעם לא אמורים ליצור מצב בו אלימות / רצח / שנאה הם דברים שליליים ?

דודו טופז דאג למרר חיים של אנשים, במודע ובתחכום. מזלם של חני ושל ציפי שהם לא היו ברשימת החיסול של דודו טופז. דודו טופז פירק לאנשים את העצמות, חיסל נשמות חסרות ישע, תקף באלימות, עשה נזקים פיזיים ונפשיים קשים לבני אדם תמימים, איים, שלח מכתבי איום קשים, ביצע שיחות טלפון מאיימות, שלח הודעות טקסט מאיימות.
דודו טופז היה סכנה לבני אדם,
דודו טופז היה סכנה לכל מי שהיה בדרכו,
דודו טופז היה סכנה ממשית לחיי אדם.

התמיכה בדודו טופז מזעזעת אותי.
מבחינתי מי שתומך בדודו טופז תומך בכל מעשה אלים, בכל רצח של ילדה, בכל מעשה אונס, בכל אלימות שהיא. אני לא מאמין על חני נחמיאס וציפי שביט.

משתתף בצערם של המשפחה והחברים, הצער על אובדן של בן משפחה או חבר טוב הוא דבר נורא, למרות הבושה שהביא עליהם דודו טופז, הכאב על האובדן קשה וקיים – משתתף בצערכם, ושלא תדעו עוד צער. כולנו איבדנו משהו כשדודו טופז החליט ללכת בדרך הפשע והאלימות.

עוד בנושא: עושר, פרופורציות ותודה למשטרת ישראל. · אמני ישראל והפוליטיקה: מחשבות של צופה