מזמן שלא נסעתי בכביש הערבה לאילת וחזרה. שנים רבות.
בשבוע שעבר הייתי שם, נסעתי יחד עם חבר טוב לאילת לחופשה קצרצרה, נסענו באוטו.
ומה שראיתי בדרך הדהים אותי … הנופים המדבריים המדהימים, החיות שמסתובבות חופשי, הקיבוצים, הכפרים, גידולי החקלאות. פשוט ארץ ישראל שלי יפה.
הארץ הזו מספקת לנו מגוון כל כך עצום של נופים בשטח מצומצם שלא דורש מאיתנו יותר מידי כדי להינות ממנו. שעה אחרי שיצאנו היינו במדבר.
ומה שהדהים אותי עוד יותר היה הנהג הישראלי.
הנהג הישראלי עורר בי פחד מוות תוך כדי נסיעה בכביש הערבה, כנהג וכנוסע. כמות עבירות התנועה שראיתי בשעתיים נסיעה היו בלתי ניתנות לספירה.
עקיפה מול סיבובים.
עקיפה בקו לבן.
נסיעה פרועה.
עקיפה ללא בדיקה במראה.
עצבנות בהניגה.
ניסיונות לעקיפה בשולים.
אי שמירת מרחק.
כל זה בוצע שוב ושוב על ידי נהגים ברכבים פרטיים, צעירים ומבוגרים, והכי גרוע גם על ידי אוטובוסים.
מצמרר לחשוב שמולי יכלה להתרחש התאונה הקטלנית הבאה, מצמרר עוד יותר לחשוב שמאחורי כל סיבוב יכול היה להופיע אוטובוס מלא בנוסעים שעוקף בקו לבן.
אחרי כל התאונות, אחרי כל האסונות, אחרי כל הניסיונות להסביר לנהג הישראלי שצריך לשמור על החוק – יש רבים מאוד שמצפצפים על החוקים. שמצפצפים על החיים. שמצפצפים על החיים שלי (מילא אם זה היה רק על שלהם).
אני לא רוצה סתם לכתוב על הבעיה הקשה הזו ולא להציע את הזוית שלי לעניין … אז הנה היא מגיעה.
פתרון לאיתור עבריני תנועה בכביש הערבה:
פיזור מצלמות שימוקמו מעל הכביש במרווחים של ק"מ אחד. מצלמה לכל כיוון נסיעה.
ניהול מעקב אחר כל רכב שנכנס לכביש, רישום המספר והזמן שהוא מגיע לכל מצלמה.
צילום כל עבירת תנועה שנעשית על ידי כל רכב.
כרגע לא אתייחס לעלות העניין, אבל זה יצא רווחי בסופו של דבר.
ענישה:
כל נהג שיתפס או שיצולם (או שיחושבו הזמנים אותם לקח לו להגיע ממצלמה למצלמה), מבצע עבירת תנועה שתוגדר כעבירה מסוכנת, מהירות / עקיפה מסוכנת, נסיעה פרועה, חציית קו לבן, עקיפה על אי תנועה יעצר על ידי ניידת משטרתית.
במעמד עצירת העבריין יוצגו הראיות המצולמות וקצין משטרה יאשר ביצוע העבירה על ידי הנהג.
במעמד זה כלי הרכב יועבר לבעלות ממשלת ישראל, העבריין יקבל עונש ברמת רשיון הנהיגה + נקודות + רישום כעבריין, פתיחת תיק במשטרה.
הרכב יועמד למכירה תוך 24 שעות בסכום השווה למחצית ערכו לפי מחירון על ידי הממשלה. כל הסכום יוקדש למערכות המותקנות + כ"א משטרתי של כביש הערבה.
העברת הבעלות אינה תלויה בבעלי הרכב, כלומר ניתן להעביר בעלות גם על רכבים פרטיים גם על רכבים של חברות גם על רכבי השכרה – הרכב מועבר מידית לבעלות ממשלת ישראל ומוצע למכירה.
אחרי העברת בעלות על הרכב תנתן לנהג העבריין מימיה (שלא יתיבש) והוא יהיה רשאי לעזוב את המקום.
כל אדם שיתפש לא יהיה רשאי לרכוש רכבים ממאגר כלי הרכב שיתפשו על ידי עברייני תנועה אף פעם, לכן רק מי שנוהג לפי החוק יוכל לרכוש רכבים בחצי מחיר.
יאללה קדימה … משטרת ישראל – תעשו משהו טוב לשומרי החוק ותמנעו תאונות דרכים.
אין כאן השקעה, המרוויחים הם: תושבי מדינת ישראל שומרי החוק, משטרת ישראל ומדינת ישראל.
נו … התחלתם כבר ?
11 תגובות
ההצעה שלך היא לא חוקתית ולא תעבור בשום בית משפט של מדינה מתוקנת. יותר מכך היא מבוססת על הנחת יסוד שגויה מאוד – שתאונות הדרכים בישראל הן במגמת עליה.
אתה מציע שהשוטר יהיה גם אוכף החוק וגם השופט. כל זאת בלי להתחשב בכלל בכך שאדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו והפרדת הראשויות נועדה כדי להגן על החפים מפשע שלא יופללו לחינם.
שים לב – משפט תעבורה הוא משפט פלילי לכל דבר. כאשר אדם מקבל דו"ח הוא יכול אחת מן השתיים: לשלם את הדו"ח ובכך להודות בעבירה ולשאת בעונש כפי שנקבע לאותה עבירה, או לגשת למשפט.
לעבירות מסוימות קיימת זכות בחוק לקצין משטרה לבצע שלילת רשיון לתקופה קצובה. אם הנאשם יקבל במשפט שלילת רשיון, תקופה זו תנוכה מהעונש משום העיקרון שאין נענשים פעמיים על אותה עבירה.
שנית, אתה שוכח שקיים עוד משהו: לכל אחד מותר לטעות לעיתים ואם הוא טועה ומשלם את חובו (קנס/שלילה/מאסר וכו') מותר לו לנסות לחזור למוטב. מה שאתה מציע הוא אות קין קבוע.
אולי כדאי גם לחבר אלקטרודות לנהגים כך שיקבלו זרם חשמלי כשהם עוברים את המהירות המותרת או מבצעים עבירת תנועה? אולי כדאי להגלות אותם לאי בודד עם עבודות פרך?
אתה מבין שההצעה שלך פופוליסטית וילדותית? כל מה שצריך זה שהמשטרה תאכוף את החוק כראוי תוך שימת דגש על הגורמים האמיתיים לתאונות. לא יכול להיות שעל פי נתוני המשטרה 5% מהתאונות נגרמות על ידי מהירות מופרזת (נתון מופרך, ראה בהמשך) אבל 20% מהדוחות ניתנים על מהירות משום שזוהי העבירה הקלה ביותר לאכיפה. לך תבדוק את הנתונים: http://www.police.gov.il/mehozot/agafTichnon/Pages/persomim.aspx#3
שלישית, ב10 השנים האחרונות חלה ירידה של ממש במספר תאונות הדרכים, למרות מה שמפמפמים בתקשורת. למעשה, הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים (פציעה/מוות) קטן מהסיכוי לזכות בלוטו (!).
לפרטים נוספים:
http://www.nishbar.co.il/?p=252
א. ברור לי שאין מדינה שתיישם את ההצעה שלי. אבל יחד עם זה אני חושב שאין פתרון אמיתי אחר.
ב. אני לא מניח עליה או ירידה בתאונות דרכים. לדעתי אין קשר בין המגמה לבין הצורך בטיפול חד משמעי בעניין.
ג. עבירת המהירות לדעתי היא הכי פחות קשה. וברור שכל אחד יכול לטעות.
ד. חציית קו לבן / יציאה לעקיפה מול סיבוב הן לא טעויות שצריך לסלוח עליהן, לדעתי חובה להעניש בחומרה רבה מאוד מי שמבצע אותן, גם אם זה היה בטעות.
ברור שהענקת סמכויות רחבות לשוטרים יכולה להוות בעיה, לכן הדברים צריכים להיות מבוססים על נתונים בשטח ועל צילומים ולא על שיקול דעתו של השוטר – הוא עדיין יהיה מבצע בלבד. הביצוע ישען על הוכחה חד משמעית מהשטח בזמן אמת.
ובנימה יותר אישית, את הפוסט הזה כתבתי כיוון שבמהלך הנסיעה הרגשתי שאין חוקים והכל מותר, תחושת חוסר בטחון מתוך התנהגות של נהגים בכלי רכב שונים בכביש. תחושה שרק המזל מונע תאונה בכל רגע … לא הרגשתי את זה מעולם ובשום כביש אחר.
"אני לא מניח עליה או ירידה בתאונות דרכים. לדעתי אין קשר בין המגמה לבין הצורך בטיפול חד משמעי בעניין." – אז מה הסיבה לצורך בטיפול חד משמעי? יש חוק. כל מה שצריך הוא לאכוף אותו. זה הטיפול הראוי. אם המשטרה לא אוכפת אותו על פי תיעדוף נכון, אז בהחלט יש מקום לתלונות.
"חציית קו לבן / יציאה לעקיפה מול סיבוב הן לא טעויות שצריך לסלוח עליהן," נכון, ובגלל זה העונש הוא חמור מאוד עליהן. אבל – קשה מאוד לאכוף אותן מסיבות טכניות/משפטיות ולכן קשה יותר לתפוס את העבריינים הללו.
"הביצוע ישען על הוכחה חד משמעית מהשטח בזמן אמת." אין דבר כזה. אי אפשר לשים ליד כל פס לבן וכל עיקול מצלמה ומישהו שמסתכל על מוניטור בזמן אמת.
זכותו של כל אדם להליך הוגן שבו יוכל לטעון טענות ולהוכיח חפות אם יש כזו. מה שאתה מציע שולל את הזכות הזו. ההליך ההוגן הוא משפט.
"…תחושת חוסר בטחון מתוך התנהגות של נהגים…". נראה אותך נוסע בשאר כבישי הנגב בלילה… שוב, זו בעיה של חוסר אכיפה.
תקרא את הפוסט בלינק השני שנתתי – הוא יסביר לך למה תחושת הבטן שלך מטעה אותך.
שמע, זה נכון שכשמודדים דברים ברמה סטטיסטית יש הבדל בין האמונה שלנו או מה שאנחנו יודעים לבין המציאות. אין ספק שאנחנו "מוזנים" על ידי מרכזי תוכן בעלי אינטרסים ובעלי השפעה, גם אם אנחנו לא מסכימים עם חלק מהדברים, לעיתים זה יחדור אלינו …
ברמה הסטטיסטית צריך לחוקק חוקי אוכל והתעמלות, צריך להגביל צריכת קלוריות ולחייב פעילות גופנית על פי חוק.
ברמה הסטטיסטית צריך למנוע מאדם כל פעילות שכרוכה ברמת מתח מקסימלית שעלולה לקדם מחלות לב.
נכון.
ענישה היא "מחיר" למעשה כלשהו, בין אם נעשה בטעות או שלא בטעות.
כשהמחיר גבוה כך גם תהיה רמת הזהירות והעירנות מול מעשים.
אני טוען שאם אדם בחר לעשות מעשה, הוא היחיד שצריך לשלם מחיר (אם כרוך בזה מחיר), בנהיגה ללא גבולות, עצם הנהיגה גורמת לסובבים את הנהג לשלם מחיר … דאגה / חשש / וכד'. זה עוד לפני שקרה משהו שניתן למדוד אותו.
לדעתי, בענישה מוגברת (אולי יגידו – חסרת פרופורציה) ניתן לקבל את מלא תשומת הלב למניעת "טעויות".
לגבי האפשרות להציב מערכות שיתעדו עבירות תנועה, אין כל בעיה לשים מצלמה בכל סיבוב מסוכן, כזו שתקליט 24 שעות 7 ימים בשבוע, כל נהג שעקף בקו לבן יקבל עונש ברגע ששוטר יראה את ההוכחה המצולמת.
אני לא יודע איך להתמודד עם הטענות שלך. לא מפני שאין לי תשובות אלא משום שהן לא קשורות לכלום ובטח לא למה שאמרתי.
"ברמה הסטטיסטית צריך לחוקק חוקי אוכל והתעמלות" WTF?
המדינה היא לא פטרון של האזרח. המדינה היא כלי שלטוני, לא אבא ואמא. מה שאתה מתאר זה פשיזם.
"לדעתי, בענישה מוגברת (אולי יגידו – חסרת פרופורציה) ניתן לקבל את מלא תשומת הלב למניעת “טעויות”."
אז כשיהיו לך ילדים שיציירו על הקיר בטוש, אתה מציע סטירה, אגרוף לפנים, בעיטה או קטיעה של היד? כל הדרכים שהצעתי הן דרכי ענישה מוגברות וחסרות פרופורציה. אבל תאמין לי, טעות כזו הם לא יעשו יותר…
איפה בדיוק הגבול לענישה חסרת פרופורציות? הטיעון שלך הופך להיות לא רציני ברגע שאתה מקצין. זה טוב כסאטירה לא במציאות.
בנוגע לפיסקה האחרונה, אני אתן לך להבין לבד מהן הטעויות שלך. חבל על המאמץ שלי.
בפוסט באתר שלך אתה מתייחס להסתברויות, לכן כתבתי שאם רואים את הדברים מתוך נקודת מבט של סטטיסטיקה יש צורך למנוע / לטפל בגורמים למחלות לב שיותר שכיחות מתאונות הדרכים.
לגבי ענישה מוגברת, האם ילד שמצייר על קיר בטוש מבחינתך שווה ערך לנהג אוטובוס שחוצה קו לבן לפני סיבוב על מנת לעקוף רכב שנוסע 5 קמ"ש פחות ממנו?
1. זה לא האתר שלי
2. זהו בדיוק – איך קובעים מתי משתמשים בענישה מוגברת ומתי לא? מתי מותר חוסר פרופורציה ומתי לא? בכוונה הקצנתי כדי להדגים את הנקודה – עונש צריך להיות כזה שירתיע אבל יהיה חסר הגיון.
בוא ננסה ללמוד ממקרה מהזמן האחרון: האם גנב מכונית צריך לקבל כדור בראש אם הוא לא סיכן אף אחד? האם השוטר שהוציא אותו להורג הוא גיבור או חסר פרופורציות? האם העונש המקורי שקיבל השוטר סביר?
3. אני מבין שעוד לא גילית מה השגיאות שלך בהצבת מצלמות…
תיקון: עונש צריך להיות כזה שירתיע אבל לא יהיה חסר הגיון.
קודם כל אני שמח שיש לנו הסכמה על דבר בסיסי מאוד: עונש צריך להרתיע.
עכשיו בו נראה מה מרתיע וחשוב לא פחות – את מי.
מה שמרתיע אותי לא מזיז לאחר.
תפקיד העונש להרתיע אותי וגם אותו, לכן צריך להיות נכון, אחרת הוא עלול להרתיע רק את מי שבכל מקרה לא היה עובר עבירה – מכאן לא היה ערך לאותו עונש.
מה שאני הצעתי בפוסט מכיל בדיוק את זה. הרתעה לכולם, כולל הנהג, החברה בה הוא עובד … כולל את אלו שבכל מקרה ישמרו על החוק ואת אלו שמצפצפים על החוק ומסכנים את הסביבה.
יכול להיות שיש עונשים אחרים שיכולים לעשות את העבודה: הרתעה לכל האוכלוסיה.
לא, מה שאתה מציע נקרא עונש לא מידתי. זו הבעיה כולה.
ממש לא, אני אסביר עד כמה העונש מידתי:
אם אתה עשיר ויש לך אוטו מפואר ויקר, כשיעבירו אותו לבעלות הממשלה כתוצאה מעבירת תנועה חמורה העלות עבורך תהיה עלות הרכב – יקר.
אם אתה פחות עשיר ויש לך אוטו יותר זול, אחרי שתעשה עבירת תנועה ויעבירו את הרכב שלך לבעלות הממשלה העלות עבורך תהיה ערך הרכב – יותר זול מהקודם.
אם אתה עני ונוהג בטרנטה – העלות שלך לעבירת תנועה תהיה הטרנטה.
העונש מתאים לרמת ההכנסה. ממש כמו מס הכנסה רק בזוית אחרת.
אני אמשיך.
אם אתה חברת הסעות, כחברה אתה תענש באופן מידי וחמור על כל עבירת תנועה חמורה של הנהגים שלך, מכאן יש לך אחריות לדאוג להם ברמת שעות נהיגה, הכשרות וקבלה לעבודה. יהיה להם זול יותר להכניס שני נהגים לכל נסיעה מלסכן את האוטובוס.
כנ"ל לגבי משאיות – כובד האחריות והמחיר יהיו שווים. החברות יצטרכו לדאוג לנהגים, והם יצטרכו לדאוג לא לעבור עבירות תנועה.
אם יש לך רעיון אחר, ובטח יש, כזה שיהיה מתאים לכולם .. מרתיע את כולם… אני אשמח מאוד לשמוע.