מדהים איך החשק שלי לצייר תוקף אותי כמו גלים בים, עד לפני שנה כל הזמן רציתי לצייר, עשיתי קורסים ולמדתי ציור, ציירתי בבית יחסית הרבה חילקתי ציורים שלי לחברים .. צילמתי ושיתפתי אותם בפייסבוק.
פתאום כלום !
בשנה האחרונה לא בא לי לצייר, לא מרגיש שאני רוצה את זה, הציורים שעשיתי נראים לי סתם, אין לי את השקט לשבת ולהתרכז האלמנט אחד ולרשום אותו אפילו לא בעיפרון סתם ככה. הציור כאילו התרחק ממני הכי שאפשר.
אני זוכר!
אני זוכר את השקט הנפשי שציור נתן לי, את היצירתיות, את תהליך הציור שלוקח זמן אבל יודע להחזיר בתחושת סיפוק והגשמה, את הכיף בלשתף ציורים בפייסבוק ואת ההנאה בלתת ציורים לחברים סתם ככה …
עכשיו אני רוצה לחזור לזה !
לא יודע איך זה נולד, אבל אני רוצה לחזור לצייר, אולי לא כמו פעם, אבל כן משהו … אני אנסה לארגן לי את המעמד לקנבס, את הקנבס החדש והצבעים האקרילים, לפני זה אני חייב לקנות מכחולים חדשים כי אלו שהיו לי בטוח שעבר זמנם והם יבשים כמו מדבר, אני חושב שחלק מהציור נמצא אצלי גם בכתיבה וגם בריצה, אז צריך לתת פוש בשלושת החזיתות יחד. לא פשוט כי כל פעילות בפני עצמה היא צרכנית זמן רצינית מאוד.
ציור דורש שקט ונינוחות, זמן והרבה מקום ליצירתיות. הכתיבה כמו הציור דורשת יצירתיות, אבל פה עניין הזמן והנינוחות פחות חשוב בעוד שבריצה הזמן הוא האלמנט המכריע יחד עם כוח הרצון וההתמסרות למשימה… אני שם. רק צריך להתחיל לצייר, להגביר בריצה ולכתוב יותר .. 🙂
