הקרון עולה ועולה, האויר הופך מעט דליל, הלחץ באוזנים משתנה – עננים מסביב … היי…
חסר פס במסילה, חסר עוד פס, לא נורא הקרון עובר את הרווחים שנוצרו בתקתוק קטן ולא משמעותי ממש.
סודה! עוד כמה מטרים וחסרים שישה פסים, משהו עקום שם … לא נראה משהו. בחריקה צורמת הקורון עובר גם את זה. אני בלי ידיים!
לוקח נשימה, מרגיש תנועה קלה של הקרון, ורואה שלושה גלגלים עפים להם למטה … בלי ידיים!
כבר לא צריך לחפש את הירידה, כמה מטרים לפני, שם כבר אין ממש מסילה. הקרון מסתובב סביב עצמו, מתפזר לתוך ענן וכמו בסרט מצוייר, תלוי לרגע באויר, מתבונן ורואה שאין מסילה, שבכלל לא היתה מסילה.
לוקח נשימה עמוקה, מחייך חיוך גדול … איזה פלא זה!
