19 ק"מ מדהימים על קו חוף ת"א

חם בקיץ הזה, מאוד חם.
עבור מי שרץ באופן סדיר החום מהווה מטרד וכופה עליו שינויים בהרגלי הריצה, בתוכניות הקילומטרים, במיקום ובזמן, לא פשוט למי שנמצא בהכנות למירוצים כלשהם (בעיקר הכנות למירוצים בחו"ל).

 

האופן שבוא אני מתמודד עם העניין הוא על ידי ריצות בלילה, בשבועות האחרונים אני יוצא לריצה אחרי 21:00 בלילה, לפעמים אפילו בסביבות 23:00 בלילה מה שדי הורס לי את השינה, אבל כשאין ברירה – אין ברירה.
הדבר גם משפיע על הריצות הארוכות שלי, אותן אני מקיים בימי שבת, בשבועות האחרונים אני עושה את הריצות הארוכות בימי שבת בשעות המוקדמות של הבוקר, אם בכלל אפשר לקרא לשעות האלה בוקר. בשבת האחרונה קמתי לי בשעה 4:30 לפנות בוקר, בזמן שאת/ה ישנת לך … הייתי בפארק הירקון בשעה 5:45 ויצאתי לריצה אחרי המתיחות קצת לפני השעה שש בבוקר. הייתה ריצה נפלאה, 19 ק"מ של שכרון חושים. כבר אחרי שני קילומטרים שמתי לב שלא מרחתי לי כלום על הפטמות (שהתחילו ממש לשרוף לי אחרי ריצות ארוכות), אז מידי פעם הרמתי את החולצה להפחית מעט מהשפשוף, ואחרי חצי ק"מ נתקלתי בשלולית שנראתה רדודה אבל הייתה מספיק עמוקה כדי למלא לי את הנעליים במים ולהרטיב לי את הגרביים וכפות הרגליים, אחרי כמה צעדים הבנתי שזה מה שיש ועם זה אני יעבור את כל הריצה.

 

ההתגברות על הקושי והק"מ האחרון שהיה מלא באושר ובכוח הפכו את הריצה הזו למשהו מדהים עבורי. חוף ת"א מעולם לא היה יפה יותר.

 

הוספת תגובה