אם כבר התחברנו לרשת, ואנחנו מחפשים עבודה, אז כדאי להזכיר את הכלים שיש ברשת לחיפוש עבודה.
אפשר לחלק את סוגי הלוחות לשלוש:
1. אתרים בהם השימוש ללא תשלום למחפש העבודה.
2. אתרים בהם השימוש למחפש העבודה ניתן בתשלום.

אתרים בהם השימוש ללא תשלום למחפש העבודה:
באתרים אלו נוכל למצוא מגוון מוגבל יחסית של מודעות דרושים, כיוון שבדרך כלל המעסיק נדרש לתשלום עבור פרסום המודעה שלו, מה שמבטיח את "טריות" המודעה ואת כוונת המעסיק להעסיק ולא סתם לפרסם את עצמו ולהוליך אותנו שולל.
מצד המעסיק המצב קצת יותר קשה, מחפש העבודה לא נידרש לתשלום ולכן פשוט "מפציץ" את הלוח בקורות החיים שלו, מה שגורם לעומס אצל המעסיק ולהמון "רעש" (קו"ח שאינם רלוונטים בכלל). ישנם מספר לוחות דרושים שמטפלים בבעיה זו במספר צורות ומצליחים לתת למעסיק ולמפרסם מנגנון יעיל יותר מהשאר.
מפעיל אתר מסוג זה ירצה להרוויח ממספר מקורות: פרסום של מודעות דרושים, פרסום שירותים למחפש העבודה, מכירת מנויים של מפרסמים גדולים, קידום בתי עסק בתחום התעסוקה.
האתר ימדד בכמות הגולשים, סוג הגולשים (מקצועי), משך זמן השהות באתר ואפקטיביות הפרסום באתר (הן כמודעות דרושים והן כמפרסם של שירותים).

אתרים אלו יהיו נוחים ופשוטים למשתמש על מנת לייצר למחפש העבודה ערך מוסף כלשהו ולמעסיק תועלת מירבית.

אתרים בהם השימוש למחפש העבודה ניתן בתשלום:
אתרים אלו מבססים את ההכנס שלהם על נקודת החולשה בה נמצא מחפש העבודה, היא הצורך בעבודה. אופן הפעולה פשוט: האתר מאפשר חיפוש במודעות הדרושים ללא אפשרות צפייה בנתוני המעסיק, כאשר בעצם יתכן והמודעות אינן אמיתיות (כיוון שהמעסיק יכול לפרסם מספר לא מוגבל של משרות ללא תשלום). אינטרס מובהק של בעלי האתר הוא שהמעסיקים יפרסמו כמה שיותר משרות – אשר יעשו את עבודת "גיוס" המנויים החדשים באופן אוטומטי.

כמות המעסיקים וכמות המשרות גדולה יחסית, כיוון שלא נידרש מהם תשלום, מה שמושך חלק ממחפשי העבודה ורכוש מנויים חודשיים במחירים נמוכים יחסית.

האתר ידאג שהמסיק יקבל כמויות קו"ח גדולות על מנת להראות אפקטיביות, כדי שזה ימשיך לפרסם ואף יגדיל את כמות המשרות המוצגות (גם אם הוא לא ממש צריך לגייס עובד), כך נוצר מצב לא "בריא" שמחפש העבודה משלם ורואה מודעות דרושים אך אינו יודע אם הם פתוחות או סתם מופיעות בלוח.

נמשיך בפוסט הבא ….