מצאתי לנכון לשתף אתכם בהרגל מגונה שלי, כיוון שאני בטוח שהוא לא רק שלי, החלטתי להעלות את הדברים בבלוג.

ההרגל המגונה בעיקרו סובב סביב הארוחות במהלך יום העבודה ולאחריו. אני תמיד אוכל עד שאני מתפוצץ. עד שאין מקום לזבוב. כמובן שאני מקפיד לאכול בריא, כל מיני קישקושים – אבל ממש, ובלי לשים לב, כל ארוחה אני פשוט ממלא את כל המקום הקיים בבטן … ועוד קצת.

החלטתי להפסיק את העניין הזה באופן מידי. ההחלטה נפלה בשבוע שעבר, ומניבה פירות.

עצם היעלמות התחושה הרעה  שנוצרת אחרי ארוחה שמפוצצת את הבטן, אני כבר מרוויח, הרווח השני הוא שאני לא רעב במשך היום באותה מידה ואולי אפילו פחות באופן כללי. כמו כן, בשבוע הזה (אולי זה פסיכולוגי), אבל אני מרגיש יותר רזה ….

אז מה היה לנו כאן:
הפסקת הרגל מגונה של אכילת יתר.

הפסדנו:
פחות זמן במסעדות בצהריים, פחות זמן אוכל ….

הרווחנו (אין לי מושג למה כתבתי את זה ברבים ….):
– הוצאנו פחות כסף על אוכל,
– הרגשנו יותר שבעים,
– הרזינו קצת,
– הרגשנו יותר טוב אחרי כל ארוחה,

פשוט החלטה נבונה.