טוב, אז בשעה טובה הגיע ילד חדש (ניילונים וכאלה) לעולם. צריך לגדל, לדאוג, לסדר, לחנך, ללמד, ללוות, לאהוב, לתת, לקבל … ובעיקר צריך לסדר לו או לה מקום נחמד להניח את הראש בסוף כל יום. חדר הילדים הוא חדר בעל משמעות אדירה לבית: כלכלית חדר ילדים שמתחיל כחדר תינוקות משתנה
בהמשך ללימודים שלי על צילום, להתפתחות ולהתנסות שלי בתחום, להיכרות שלי עם בית הספר לצילום של אלון קירה (לימודי צילום ולקורסים המצויינים שלהם), אני חוקר את האינטרנט ולומד על צלמים מכל העולם. החלטתי שמידי פעם אני אשתף כאן את ההרצאות של הצלמים אותם אני הכי אוהב בין אלו שאני מוצא,
תחום הצילום מדהים אותי, מתעורר כל פעם מחדש כאשר יש כנס או תערוכה אליהם אני נחשף. לפני מספר ימים החלה מוצגת תערוכה עדות מקומית במוזיאון ארץ ישראל בת"א: www.eretzmuseum.org.il ושוב נידלק לי החיידק הזה של הצילום. אז חשבתי לרכז צלמים וצילומים שאני מאוד אוהב: ויקטור בזרוקוב (צלם) www.facebook.com/Victor-Bezrukov-Photography אבישג שער יישוב www.facebook.com/avishag.shaaryashuv
זה ממש קטע, יש תקופות בהן בא לי לכתוב כל הזמן, רק לחלוק ולחלוק, ויש תקופות כמו זו שעכשיו עוברת עלי, בהן לא בא לי לכתוב בכלל. גם עכשיו ממש ברגע זה אני כותב אבל לא בא לי 🙂 מכריח את עצמי כדי לנסות ולהניע את התהליך הזה שוב, סך
יש לי דילמה כבר כמה שבועות, אני לא מצליח להחליט אם לרכוש ריהוט חדש לחדר (כבר לא חדר ילדים) או לקחת את הריהוט הקיים ולייצר עליו ציורי קיר מקסימים (לא בדיוק ציורי קיר, אלא ציור על הרהיטים בטכנולוגיה של ציורי קיר). יש גם אלמנט נוסף שנחשפתי אליו באחד מהפורומים של
החג שזה הביא איתו דיון סוער על שולחן הסדר, סדר פסח בסימן אהילים והתרומה שלהם לחיים שלנו. עיצוב החדר מעולם לא היה חשוב כל כך כמו שמסתבר אחרי השיחה שהייתה בין כל המשפחה שלנו, ילדים, הורים, תינוקות, אפילו אמא ואבא שלי היו חלק מזה – כמה חשוב שיהיו אהילים בחדרים,
לאחרונה בדקתי מספר בתי ספר למאמנים אישיים, בודק בבילי כדי לעשות סוג של הסבה מקצועית או אפילו רק כדי לדעת קצת יותר. בחודשים האחרונים החלטתי שאני לומד משהו חדש כל שנה, משהו שלא בהכרח יהיה כלכלי או למטרת עבודה, בשנה שעברה עשיתי קורס של שלושה חודשים בתחום שלא קשור היה
יש דברים שאפשר להתגעגע אליהם בלי לזכור עד הסוף איך הם מרגישים, כאלה שאתה יודע שאתה רוצה אבל פחות יודע להסביר איך הם מרגישים ולמה אתה רוצה אותם. עד שהם חוזרים ומופיעים. החמימות שמתחילה בנקודה אחת מסויימת, בלתי מוגדרת, מתפשטת ומתפזרת בכל הגוף ומשאירה אחריה ניקיון ומקום לעוד. העיוורון שמלווה,
החיפוש הזה מתיש, אני חושב שיש שני אלמנטים בלתי פתורים אצלי: זוגיות ותחום עיסוק. שני אלו משמעותיים ביותר. כשאני בודק את עצמי וחושב על הסיבות למצב הזה, בו אני לא מגיע לנחת בשני תחומים אלו, אני לא רואה את האופק בשניהם אני רואה את הדימיון בין השניים. את המקום שלי
אם תדעו שיש אפשרות לעשות אתכם יותר שמחים בלי לאכול/ לשתות או לצרוך מוצר כלשהו, מה תעשו? אם תדעו שאתם יכולים להיות חכמים יותר, יעילים יותר וממוקדים יותר ללא שימוש בדבר כלשהו ובצורה יחסית פשוטה ונעימה, איך תגיבו? יש אפשרות, מוכחת מדעית ובהישג יד של כל אחד. שעות שינה. נכון,
