בושה וחרפה. קבוצת מכבי ת"א, בהתנהגות המבישה הביותר שנצפתה בספורט הישראלי, לא כיבדה את המנצחת בגביע (2007-2008), הפועל ירושלים !!! לפני המשחק הייתי אוהד מכבי ת"א (כמו כולם), היום אני בז לקבוצה הזו. טיפשים לא ספורטיבים, הגיע הזמן שתעלמו מהנוף …. נראה שאתם חבורה של "קרייריסטים", אבל ספורטאים אתם לא!
טוב, אז אמרתי שאני אכתוב כל יום על דבר ספציפי שעשיתי באותו היום. אז הנה, הדבר של היום. היום ראיתי תוכנית בישול מסויימת (כמעט מההתחלה): מנחה נחמדה מאוד, חיננית ומתוקה לימדה אותנו, הצופים, איך עושים עוגה מושקעת מאוד. נראית נפלא. העוגה (אל תבנו על פירוט כל המתכון) מורכבת מרולדה שחולקה
תמיד מפליא אותי עניין תוכניות הבישול, אני לא יודע איפה הם קונים את מוצרי החשמל שלהם אבל היצרנים פשוט מפספסים כשהם לא מציינים את המוצרים. מדהים אותי הניקיון: לא משנה מה קורה, הכל תמיד נקי. מדהים אותי האיכות: אין רעש בעבודה, הכל כל כך נעים. מדהים אותי המהירות: הכל קורה
אני מכריז על פתיחת פינה חדשה, שם הפינה: מה עשיתי היום. בפינה אני אפרט על דבר אחד שעשיתי היום, טוב / רע / מפגר / חכם / סתמי או משמעותי … כך תוכלו להכיר אותי דרך מעשים ולא רק דרך סיפורים או רגשנויות שצפות באמצע הלילה (כשכולם ישנים, ראה תחום
מה הסיכוי למצוא אותך? האישה שלי… ברור לי שאת נמצאת אי שם, מחכה לי, אני מאמין שכמוני, גם את כבר מוכנה להיפגש ולהתחיל את הדרך שלנו יחד. כל כך הרבה משתנים צריכים להתלכד ברגע אחד בודד כדי שהדברים באמת יתחילו, זמן, מקום ומצב הם הבסיסים בהחלט, איך הכל יתלכד? מתי?
אני לא כלכלן, לא ממש איש כספים, אבל הדולר הזה פשוט יורד ויורד. מה עושים? כיוון שאני משלם שכר דירה בדולרים, אני מרוויח קצת אני קונה מוצרים בשקלים, אז הם עולים יותר דולרים (אף אחד לא מוריד מחירים בגלל זה) אני מקבל תשלום בשקלים, מרוויח יותר דולרים יש לי מעט
לפעמים האינטרנט מדהים אותי. אתמול שוב חזרתי למעגל מחפשי העבודה (אני כבר לא מש מתרגש מזה), ומצאתי שאתר אינטרנט מוכר שינה כיוון. הם יצרו מערכת הפצת קורות חיים נחמדה וידידותית והכי יפה היה שמיד אחרי ששלחתי את קורות החיים שלי במערכת – משרד ראשון התקשר. זה היה מהיר (מה שאמרתי
אתמול בבוקר צפיתי במשחק. פשוט תותחים. עמידה בלחץ, שיתוף, עזרה, מקצועיות, מצקועניות, כבוד גדול. פשוט מדהים כמה התרגשתי כשהם זכו. אני חושב שכל ה"שגרירים" שלנו בחו"ל לא עושים עשירית ממה שהצמד הזה עושה עבורנו. הם הנציגים שלנו – הנציגים האמיתיים שלנו. כמובן שכל זה, בלי להפחית מההישגים של הספורטאים האחרים
במאבק מתמיד מול הכלים, לא נראה שיש לי סיכוי (אני לא יודע מה אתכם), הם פשוט גוברים עלי יום אחרי יום. באופן עקרוני, כלי הוא כלי, אז הוא באמת חזק ויתן מאבק קשה, אבל … נראה שפשוט אין לי סיכוי: אני עושה כלים כל יום, וכל יום יש כיור מלא.
טלטלה רגשית. אני לא בחור רגיש מידי, לא חושב שחורג מהסטרדרט בתחום הזה, אבל מה שעברתי בששת החודשים האחרונים היה מעבר לרמת הרגשות הנורמלית. היינו – נפרדנו – היינו – נפרדנו – היינו – נפרדנו …. "כולה" שישה חודשים. לא ידעתי כמה אפשר להספיק בשישה חודשים (ועוד בלי להשיג שום
