אחרי התלבטות אם להרשם למרתון טבריה של השנה החלטתי שכן.

הרישום המוקדם מסתיים בסוף החודש (סוף אוגוסט) והחלטתי שהשנה זו השנה שאני עושה קפיצת מדרגה בריצה שלי ומתחיל להיות קצת יותר רציני. תזונה נכונה יותר, אימוני ריצה נכונים, ודרישה הולכת וגדלה מהגוף לייצר ק"מ של ריצה ….

ההחלטה עצמה נלקחה לפני מספר חודשים, היה לי קשה לקדם אותה וממש להרשם כיוון שיצא ובמשך שלושה שבועות לא התאמנתי, החזרה לריצה הייתה לי קשה וכואבת. אבל אני פה ! אתמול רצתי 10 ק"מ ונהנתי כמו פעם, זה היה לי סימן טוב ואות פיזי שאני יכול להרשם למרתון טבריה.

אני אנסה לכתוב כאן על התהליך עצמו, התהליך הפיזי של אימונים למרתון, והתהליך הנפשי שאני אעבור בדרך.

איזו התרגשות!