אחרי שידברנו על סביבת העבודה ועל השכר והתנאים שאני מבקש (או כל אחד אחר) הגענו לדבר החשוב הבא: אופי ומהות המשימות המוגדרות לתפקיד.

האני העצלן ירצה שכל מה שצריך לעשות במסגרת התפקיד יהיה דברים שהוא כבר עשה, מכיר ויודע איך הוא עומד לעשות אותם בארגון החדש. העצלן פשוט ירצה לשכפל את מה שהוא מכיר מתפקיד קודם (או תפקידים קודמים) ויהיה לו קל ונוח. מילת המפתח היא נוח.

האני האתגרי ירצה למצוא תפקיד שמבוסס מקצועית על מה שכבר עשה, אבל יעמיד אותו במבחן יום-יומי מול אתגרים חדשים. הוא אני.

אני מחפש תפקיד שיגרום לי להתרגש כל בוקר, כזה שאני אוכל להרגיש שאני באמת עושה ולא רק "מעתיק". אני מאמין שההתרגשות הזו, האתגרים והחוויה שנמצאת בדברים חדשים הם אלו שיעוררו אצלי את כל מה שצריך כדי להתמודד ויתנו לי את הסיפוק (יחד עם האכזבות וההצלחות) במקום עבודה.

לא הייתי רוצה שום תפקיד אחר. לא משנה כמה מתאים מקום העבודה או גבוה השכר.