כמעט נגמר, אני לא רוצה לכתוב שזה שוב כמעט נגמר, כי אם אני חושב על זה טוב ועד כמה שאני יכול לדפדף בדפי ההיסטוריה שלי עכשיו הייתי הכי קרוב (ואולי לא הכי הכי). יצאתי לרכיבת כביש בשעות הבוקר המאוחרות, במסלול שבחלקו יש תנועת רכבים – בחלקו השני כמעט ולא. מאז שאני רוכב
קטעים. אחרי שנים רבות של חיפוש נכנעתי. לא מאתי – חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי. אז כן, יש כאן סוג של כניעה, של השלמה, של נשימה עמוקה וניסיון נוסף למצוא, אבל הפעם לא לבד. תמיד ראיתי את תהליכי האימו האישי כמשהו זר ורחוק ממני, למרות שאני מכיר את התחום מחברים, למרות
אני מתרגל (עושה) יוגה, על זה כתבתי בעבר. בסטודיו נעים ואינטימי אני מתרגל יוגה בהוד השרון, המדריכה /מנחה היא דנה (לא סתם קוראים למקום דנה יוגה) והכל פשוט נפלא. כרגע אני עדיין מתרגל רק פעם אחת בשבוע, עניין של זמן ועלויות, אבל בהחלט מרגיש שינוי פיזי (בשבילי, הפיזי הוא העיקר כיוון שזה
ברור שיש כאלה שלא יסכימו, שיגידו דברים, שירתעו ויסתובבו אחרי כמה דקות, אבל (וזה אבל גדול) תרגול יוגה זה דבר מדהים. בלי להתייחס לרבדים הרוחניים אליהם אני לא מתחבר ממש, עבורי הם כמו סיפורים שמישהו מספר לי (כאלה עם מוסר השכל או תובנות), אבל החלק הפיזי מאוד מדבר אלי מאוד
אמנם אני כבר לא שם, מזמן סיימתי את הלימודים האקדמאים שלי ויצאתי לדרכי התעסוקתית, גם העבודות המיועדות לסטודנטים כבר לא כל כך מעניינות אותי ולא ממש רלוונטיות עבורי אבל יש בי פינה חמה עבור כל העבודות שביצעתי בתקופת הלימודים שלי, לפעמים אני אפילו מתגעגע לסוג כזה של עבודה. יש לי
לפעמים נראה לי שאני לא אמצא עבודה נורמלית בחיים ! אני כותב על עבודה כבר די הרבה זמן, כסף קטן להחזיק את הבירה שאני שותה עם חברים פעם פעמיים בשבוע, כותב וכותב וכותב …. ועוד ועוד … השבוע נכנס לי ספק לראש, ספק מלשון doubt, כבר לא כל כך בטוח
תמיד קיימת ההתלבטות, יותר נכון, התמיהה – מה זה חשוב? כשנתקלים במצב כלשהו, ברצון או דילמה, הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא העומדן של כמה העניין הזה חשוב? אם מדובר בדבר מהותי, חשוב וקריטי לחיים אז אני מתייחס אליו בהתאם, אבל במידה ולא, מה שקורה לרוב, אני מתייחס באותה
בתקופה האחרונה זה קורה, אני “נתפסתי” לריצה. בהתחלה רק הלכתי, הלכתי בפארק הירקון עם חבר, זה היה יותר כדי להיפגש ולדבר, יותר כדי לשבור את יום העבודה בפעילות טובה לנפש ולגוף. אחרי תקופה ארוכה של הליכות, אני מדבר על כמה שנים טובות, פתאום הוא היה צריך לנסוע לחו”ל מהעבודה, מה
כן זה נכון מה שאומרים עליו, פלאפל מוסקו הוא הפלאפל הכי טוב בעולם. הייתי. ראיתי. קניתי פלאפל אצל מוסקו. מה שלא יספרו לכם בפרסומות זה על המיקום המדוייק של המנה הטובה ביותר בעולם, את הפלאפל הזה מוכרים רק לקהל לקוחות מצומצם ורק בסניף אחד במרכז הארץ. הלקוחות של מוסקו חתומים
החלטה שלקחתי לאחרונה, ממש בחודש האחרון היא לפעול אחרת. מתוך מה החלטתי? ברור שמה שאני בוחר לפי התחושות שלי והרצונות שלי לא חייב להיות הדבר הנכון, נכון? ברור שיכול להיות שהבחירות שלי בחיים הם תוצאה של הדברים והאמונות שלי, וכמובן לא חייבים להיות הדבר האופטימאלי לעשות, נכון? החלטתי
