כללי

תכלס יש כמה סוגים של נהגים. אני רוצה להתמקד עכשיו רק בשניים: 1. נוהג כמו אידיוט (תסלחו לי על השפה). 2. נוהג כמו בן-אדם. כמובן ששני המקרים  תופסים גם לגבי נשים שנוהגו. בעצם, כל רוב הנהגים בוחרים איך לנהוג ברגע שהם מול ההגה, אין כאן קסם – זה עניין של

במזל טוב, ובלי יותר מידי נזקים, החופש הגדול נכנס לישורת האחרונה. השבוע האחרון. יש לי כל מיני הנחות לגבי הימים האלא, למשל: 5 ימים אחרונים אלה גורמים לילדים ולנוער לרצות למצות את הזמן הקצוב שנותר ומוציא אותם לרחובות בכל תפארתם. השתוללויות, פורקן רגשי, סוג של ניצול הימים האחרונים של החיים.

יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה ! איזה כיף, לא חשבתי שיהיה לי אכפת בכלל – אבל אני ממש שמח! כל הכבוד לאדון שחר צוברי !!!!!!!!!!!!! תודה והמון הצלחה בהמשך.

מה עדיף לעשות: לשתות לבד או יחד ? אם מדובר בכוס מים, אפשר גם וגם – אין כאן אלמנט הצהרתי "אני שותה מים רק לבד". אם מדובר בכוס וויסקי, הנטיה היא ליחד – יש כאן משהו מאוד חברתי … לקשקש ולשתות יחד. אם מדובר בכוס קפה, כאן הדברים מתחלקים לסיטואציות:

יצא לי לחשוב היום, להרהר – כמו שאומרים. לפני מספר ימים הייתי שותף לסיטואצייה חברתית נחמדה מאוד, כל מיני חברים ישנים היו מעורבים באירוע והיה מאוד נחמד. בתוך האירוע קרה משהו קטן ולא משמעותי (משהו חברתי ומדהים) שככל הנראה רק אני ראיתי או שמתי אליו לב או לחילופין, הרגשתי שזה

אני מנסה להגיע להסבר הגיוני על "איך נקבעת חומרה של בעיה?" כשלי יש בעיה כלשהיא, היא תהיה הבעיה הכי גדולה בעולם. ככל שהבעיה הזו תהיה רחוקה ממני, כך גם תהיה קטנה יותר – עד שתעלם לחלוטין. וזה מאוד מעניין. לצורך העניין, נדבר על ציפורן חודרנית ברגל. בעיה לא נעימה לכל

לפני מספר שנים, לא גדול, הייתי לפני החלטה מאוד גדולה ומשמעותית בחיי. ידעתי שהיא כזו והחלטתי עם עצמי שלעולם לא אתחרט על החלטות שאני לוקח. ההחלטה שלי נלקחה כסוג של מגן, כאשר את ההנחות להחלטה כיו מאוד ברורות: א. מה שאני חושב ורואה ומוצא לנכון כבסיס להחלטה כלשהי תמיד יביא

מצאתי אצלי במקרר משהו מפתיע, כל כך מפתיע שפשוט חבל לא לשתף אתכם …. כמו הכותרת, ככה השזיף. אני מקווה שאפשר להבחין בעיניינים …