בהמשך למה שרשמתי על אמריקה, עוד כמה תובנות שלי לגבי קניות באמריקה 1. הכל מושג עלויות מרבית הדברים באמריקה נמוכות בהרבה ממה שאנחנו רגילים בארץ, התחושה שהכל מושג חייה וקיימת בכל תחום ובכל רגע, דואגים להעביר לך את המסר שגם אם אין לך את האמצעים לרכוש משהו יש מי שיתן
לאחרונה נהיה לי חשק לצלם, המרדף אחרי התמונה המושלמת, ההמתנה והציפייה, הרגע בו אתה יודע ללחוץ ולהקפיא את הרגע. הטבע שלנו הוא לצוד – היום הצלם הוא הצייד (בלי להתחשב באנשי מלחמה אמיתיים). כל אחד יכול להרגיש ולרדוף אחרי התמונה המושלמת, היום הציוד הבסיסי שמאפשר צילום ברמה גבוה
יצאתי חופש קצר ולא מזמן חזרתי, נכון שהתגעגתם ? איפה הייתי ומה עשיתי תוכלו להבין מתוך הדברים שאני אכתוב, לא בטוח שאני אצליח לכסות את כל השבוע במלואו אבל בהחלט אנסה להעביר את עיקרי הדברים פה בבלוג היקר שלי. טבעי מבחינתי להתחיל מהסוף, העובדה שאני פה עכשיו אחרי שעשיתי
הצליחו לקחת אותי לסרט הערת שוליים. בניגוד למנהגי לגבי סרטים שמונע ממני או במילים אחרות מגן עלי מפני סרטי בנות איכותיים בהם נידרש מהצופה להיות אקטיבי משהו בתהליך הצפייה ותומך בכל הנוגע לסרטים ללא עלילה וללא מסקנות או תובנות על החיים מלבד "אם יורים עליך – תברח" או "הטובים מנצחים
יש אנשים מוכשרים כל כך, זה מדהים כל פעם מחדש (בייחוד אחרי שאני רואה ציורי קיר)! אתמול (או בעצם היום) היה משחק הסופרבול השנתי שלי, אני לא רואה סופרבול במהלך העונה בין השאר כיוון שהמשחק ארוך מאוד ואין לי טלויזיה בבית (גם על זה אני צריך לכתוב מתישהו) אבל כשמגיע
איזה בעסה, אין לי שום דרך להביע את התסכול מהפציעה הזו. פשוט בעסה. עשיתי הכל לפי הספר, הכל ! ריצה מתונה מאוד, ריצה איטית חיסית למהירות שאני מסוגל לרוץ, תזונה נכונה לפני הריצה, תזונה נכונה אחרי הריצה, ג'לים תוך כדי ריצה כל 8 ק"מ, הקפדה על שעות שינה ומנוחה,
אני בשוק מזה, מעסיקים שלא יודעים לנסח מודעות דרושים פשוט מצחיקים אותי. יצא לי לענות למודעת דרושים שפורסמה באחד העיתונים, אמנם לא באינטרנט אבל זה רק אומר דרשני ! כל מילה עולה כסף כשמפרסמים מודעה בעיתונות הכתובה אבל המעסיק הספציפי הזה לא כל כך חשב מה הוא כותב שם,
אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו את הדבר הבלתי צפוי ושברו את כל מה שבנו במהלך כל התוכניות עד כה, הדברים הכואבים באמת בחיים המפתיעים והכי בלתי צפויים קורים כאשר הפער בין הציפייה למציאות גדול בצורה חריגה. ובכן, אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו לי את זה בדיוק, הרושם שנוצר מהם שנבנה
אחרי מספר שבועות לא קטן בכלל, אחרי שנאלצתי לבטל את ההשתתפות שלי במרתון טבריה בגלל פציעת ספורט (פעם ראשונה שאני מתייחס לזה כפציעה), אחרי שניסיתי אורטופד כפול שתיים, פיזיוטרפיה כפול 4, אימונים בבית, אחרי הלבטים הרבים אם לקחת תרופות אנטי דלקתיות (בסופו של דבר לא לקחתי), אחרי שכבר הייתי בנפחי
מזמן התחלתי לעבודה שם, זה היה כיוון שהייתי סטודנט וחיפשתי עבודה זמנית, משהו שיעביר אותי את תקופת הלימודים יממן לי דירה (כשותף בדירה), דלק וביטוח לקטנוע, אוכל והוצאות בילויים. כמו שאומרים, עבודה זמנית לסטודנטים. ומה קרה מאז, ובכן, מאז אני עובד בעבודה הזמנית הזו כבר מעל שנתיים (אולי אפילו שלוש
