רצתי רצתי רצתי ו… המשכתי לרוץ

כתבתי בבלוג כמה וכמה פעמים על הריצה שלי, איך היא התחילה (אז גם עדכנתי כל ריצה וריצה, שמנים /מרחק ריצה /קצב ריצה וכד') תקופה גם רשמתי את התזונה שלי, מה אני אוכל ביום יום ומה בימי ריצה. רצתי רצתי רצתי, ותמיד עשיתי את זה לבד. לא תמיד, אבל בהתחלה איכשהו יצא לבד.

לא הייתי צריך מוטיבציה ממקור אחר (קבוצת ריצה), היתה לי מוטיבציה לרוץ מתוך ההנאה מהריצה עצמה.
לא הייתי צריך מטרה כדי לרוץ, המטרה היתה הריצה עצמה.
לא הייתי צריך להרגיש בשליטה מול עצמי או מול הגוף שלי, הייתי בשליטה.
מאז ומתמיד רצתי מתוך הנאה.
לא חשבתי על קבוצת ריצה ולא על היתרונות האדירים בריצה בקבוצה, פשוט רצתי. רציתי לרוץ.

לפני כמה שנים בודדות התחלתי להתאמן בקבוצה, מאז הריצה שלי כבר לא אותה ריצה. אלא ריצה פי אלף (ואולי אפילו יותר). היתרונות הגדולים של הריצה בקבוצת ריצה באו לידי ביטוי אצלי באופן מידי, מלבד הסגנון ריצה שלי, נקודות הייחוס שפתאום צצות, החברויות שנרקמו גיליתי על עצמי דברים חדשים (ועדיין מגלה עוד ועוד), אז אני רוצה להציף עבורכם כמה נקודות לטובת ריצה בקבוצת ריצה, ככה להתחלה (בטח יהיה עוד בהמשך):

קבוצת ריצה מצויינת כדי להתחיל לרוץ (גם אם נמצאים במצב של הליכה)
– קבוצת ריצה היא בעצם קבוצת חברים בעלי מכנה משותף (לא תאמינו כמה משותף יש בין אלו שרצים ואלו שרוצים לרוץ)
– קבוצת ריצה מלאה בידע וניסיון ועשרות אלפי ק"מ של דרך … וכל זה זמין עבור כל אחד ואחת מחברי הקבוצה
– קבוצת ריצה מלאה בידע בכל עניין פציעות הספורט ובעיקר במניעתן (רק זה חוסך עוגמת נפש והרבה כסף)
– קבוצת ריצה תמיד תגיע למטרה שהציבה
– קבוצת ריצה היא מקור לעוצמה וכוח עבור כל אחד מחברי הקבוצה

למה בכלל לרוץ (הרבה שואלים, גם אלו שרצים לפעמים שואלים) הריצה היא גם כלי להשיג יעדים:

– שיפור איכות החיים
אשר מתבטא באופן כמעט מידי על ידי ריצה.

– שיפור מצב הגוף
הגוף מתחזק, הרגליים, הידיים, הלב הכל ….

– הרמת מצב הרוח
דברו עם כל מי שמסיים ריצה ותראו, במהלך הריצה הגוף משחרר אנדורפינים אשר משפיעים באופן ישיר על מצב הרוח ובכלל המצב הנפשי.

– אפשרות לזמן מנוחה נפשי במאמץ גופני
אין מחשב, אין מיילים, אין טלויזיה, אין חדשות, אין משימות מלבד אחת … לרוץ.

– העלאת הבטחון העצמי
אחרי מספר אימונים כבר אפשר להרגיש את זה, התפיסה של הרץ /רצה את עצמם משתנה ומשתפרת פלאים.

– חיטוב הגוף, אין צורך לפרט
הגוף מתכנס ומתחזק והופך לחזק וחטוב.

אז עבור מי שגר במרכז, קבוצת ריצה מומלצת שמיועדת לכל הרמות (קבוצות נפרדות לרצים ולאלו שעוברים מהליכה לריצה), אפשרויות לאימונים אישיים ולאימון מרחוק (יצירת תוכניות אימונים + פיקוח על יישום התוכנית ללא פגישות שבועיות), Easy-Run פועלת במרכז, עיקר האימונים מתבצעים בפארק הירקון שבת"א.
מי שמחפש קבוצת ריצה בפארק הירקון מוזמן להכיר ואפילו להתאמן פעמיים ללא תשלום וללא התחייבות

הנבטה של עדשים ירוקות

איפה אפשר למצוא מאגרים של ויטמינים, בריאות בהישג יד ואנרגיה בריאה לגוף? אני רץ, רץ יחסית הרבה, פעילות פיזית ובכלל גוף האדם בצורה הבסיסית שלו דורשים מאיתנו כלים לעבודה. מאגרי אנרגיה מגוונים שמאפשרים לגוף לפעול בתצורה תקינה.

בימים אלו יש המון מוצרים, רובם יקרים, חלקם בכלל אינם טבעיים (מעשה ידי אדם). קמפיינים שיווקים מוכרים לנו כל מיני קישקושים בתוך קופסאות פלסטיק, שקיות מקושטות בלוגואים יפים, פונטים מיוחדים וקידומי מכירות אינטנסיביים בכל פינת רחוב.

אבל, אם רוצים לאכול בריא, אם רוצים באמת לתת לגוף את מה שהוא צריך לקבל, אפשר גם בזול, בצורה פשוטה והכי טריה שיש.

בתקופה הקרובה אני אשתף אתכם בתגליות פשוטות שכל אחד ואחד יכול ליישם בכל תקציב, במאגרי אנרגיה שנכונים לגוף שלכם.

היום.

הנבטה של עדשים ירוקות

העושר שהגוף שלך יקבל כשתאכל 100 גרם של עדשים ירוקות מונבטות מצויין ומגוון.

עדשים – הרכב קלורי:
חלבונים: 25.0% פחמימות: 59.2% שומנים: 2.2% מתוכם שומן רווי: 0.4% קלוריות: 345

הרכב ויטמינים ב100 גרם עדשים :
A: 58
B1: 0.5
B2: 0.1
B3: 1.5
B5: 0.3
B6: 0.4
C: 1.7

הרכב מינרלים ב100 גרם עדשים:
נתרן: 7
מגנזיום: 72
ברזל: 7.6
סידן: 41
אשלגן: 578

סיבים תזונתיים: 10.8
בטא קרוטין: 35
זרחן: 294
אבץ: 3.9

איך מנביטים עדשים ירוקות?

1. משרים את העדשים למשך 24 שעות:
מכניסים את הכמות הרצויה לכלי עמוק וממלאים במים מהברז.
לאחר כ 12 שעות מחליפים את המים (מסננים את העדשים, ממלאים מים חדשים).

2. לאחר 24 שעות במים:
מעבירים את העדשים למסננת, שוטפים אותם, משאירים במסננת ומכסים במגבת.

3. מידי כמה שעות, שוטפים את העדשים, קצת מערבבים אותם במסננת, מכסים במגבת.

4. לאחר 48 שעות בערך, אפשר לראות את האוצר התזונתי מוכן.

זהו, יש לך עדשים מונבטות.

הנבטת עדשים ירוקות

איך אוכלים עדשים מונבטות?

 

  • ככה … פשוט כנישנוש בין ארוחות.
  • בתוך סלט.
  • אפשר כתוספת למרק (בחורף).
  • למנות מוקפצות.
  • ועוד ועוד …

אם יש לך רעיונות נוספים, אפשר לחלוק אותם כאן בתגובות שלמטה:

לא כתבתי על ריצה

לא כתבתי על ריצה כבר מלא זמן,
למרות שהיחסים שלנו מאוד יציבים, יש כללים וחוקים שאני והריצה שלי תומכים ועומדים בהם, היו לנו עליות וירידות (לא רק בדרך הפיזית).
אז כדי להביא את הדברים ולסכם את מהלכם בתקופה הזו, עכשיו אני כותב.

 

קודם כל ולפני הכל, אני מרגיש הרבה יותר בוגר בריצה שלי, הבגרות באה לידי ביטוי בזה שמיקמתי את הריצה בדיוק במקום הנכון אצלי, לא עוד הדבר הכי חשוב בעולם אבל הערך שלה נשמר וגדל אצלי. כל הזמן.

 

היה מירוץ תנ"ך תש"ח – מקסים ומצויין והחברים שלי ואני סיימנו מקום שישי בקטגוריה ! היינו בטירוף אמיתי.
היה פיזוטרפיסט – היה אורטופד – היה כואב בכף הרגל
היו ריצות שטח מקסימות, היו ריצות קצרות, היו עליות וירידות, אינטרוולים וכל מיני
אז … לפני מספר שבועות נרשמתי למרתון ת"א, לא רציתי לכתוב על זה כי כמו שאתם יודעים … "בין דר דונה דאט".

 

היום, שבוע לפני המרתון, ההתרגשות עולה, הגוף מתחזק מתקופת הטייפר, והכל פה מתחיל להראות טוב יותר.   אז הנה אני, כותב את זה! כן, כותב! מרתון תל אביב – אני בדרך. ממש קרוב.

19 ק"מ מדהימים על קו חוף ת"א

חם בקיץ הזה, מאוד חם.
עבור מי שרץ באופן סדיר החום מהווה מטרד וכופה עליו שינויים בהרגלי הריצה, בתוכניות הקילומטרים, במיקום ובזמן, לא פשוט למי שנמצא בהכנות למירוצים כלשהם (בעיקר הכנות למירוצים בחו"ל).

 

האופן שבוא אני מתמודד עם העניין הוא על ידי ריצות בלילה, בשבועות האחרונים אני יוצא לריצה אחרי 21:00 בלילה, לפעמים אפילו בסביבות 23:00 בלילה מה שדי הורס לי את השינה, אבל כשאין ברירה – אין ברירה.
הדבר גם משפיע על הריצות הארוכות שלי, אותן אני מקיים בימי שבת, בשבועות האחרונים אני עושה את הריצות הארוכות בימי שבת בשעות המוקדמות של הבוקר, אם בכלל אפשר לקרא לשעות האלה בוקר. בשבת האחרונה קמתי לי בשעה 4:30 לפנות בוקר, בזמן שאת/ה ישנת לך … הייתי בפארק הירקון בשעה 5:45 ויצאתי לריצה אחרי המתיחות קצת לפני השעה שש בבוקר. הייתה ריצה נפלאה, 19 ק"מ של שכרון חושים. כבר אחרי שני קילומטרים שמתי לב שלא מרחתי לי כלום על הפטמות (שהתחילו ממש לשרוף לי אחרי ריצות ארוכות), אז מידי פעם הרמתי את החולצה להפחית מעט מהשפשוף, ואחרי חצי ק"מ נתקלתי בשלולית שנראתה רדודה אבל הייתה מספיק עמוקה כדי למלא לי את הנעליים במים ולהרטיב לי את הגרביים וכפות הרגליים, אחרי כמה צעדים הבנתי שזה מה שיש ועם זה אני יעבור את כל הריצה.

 

ההתגברות על הקושי והק"מ האחרון שהיה מלא באושר ובכוח הפכו את הריצה הזו למשהו מדהים עבורי. חוף ת"א מעולם לא היה יפה יותר.

 

האם להתחיל לרוץ? איך להתחיל לרוץ ?

יש מלא אנשים שרוצים להתחיל לרוץ. בגלל שאני בעניין שואלים אותי אם כדאי / מתי כדאי / איך להתחיל וכד׳ דברים שנכון להתלבט ולשאול לפני שמתחילים. אז מי שמכיר אותי שואל, לטובת הקוראים שלא ממש מכירים אני רוצה לפרט כאן איך אני עשיתי את זה (כמה פעמים במהלך השנים האחרונות) ואיך לדעתי צריך להתחיל לרוץ.

 

קודם כל להחליט
הסיבות להחלטה להתחיל לרוץ יכולות להיות מגוונות, בכל מקרה המטרה ההתחלתית יכולה (וכנראה שזה מה שיקרה) להשתנות עם הזמן, ככל שמתמידים בריצה.
באופן אישי השאלה אם להתחיל ומתי לרוץ הפכה ל"מתי לא לרוץ" כיוון שאני כל כך נהנה מזה אבל לא רוצה לעשות לעצמי נזק.

 

אז סיבות כמו:
– להתחיל לרוץ כדי להוריד במשקל (דיאטה)
– להתחיל לרוץ כדי לחזק את הגוף.
– להתחיל לרוץ בשביל הבריאות.
– להתחיל לרוץ כדי להפסיק משהו אחר (אוכל / סיגריות)
– להתחיל לרוץ בשביל הבן/בת זוג.
– להתחיל לרוץ כדי להרגיש טוב.
– להתחיל לרוץ כי הבגדים יפים … כי זה טרנד … כי אומרים.

 

לא משנה למה את או אתה מתחילים, הכללים הבסיסיים חלים על כוווללללםםםם:
1. אם יש לך עודף משקל משמעותי, עדיף שלא תרוץ, עדיף לסדר את האוכל (דיאטנית) ולהתחיל בהליכות.
הסיבה היא שבזמן ריצה נוצר עומס על הגוף, המפרקים, העצמות, השרירים ובמצב בו יש עודף משקל משמעותי העומס הזה עלול לגרום לנזק. אז קודם יורדים מעט במשקל ע"י הפחתת אוכל והתחלת פעילות גופנית קלה כמו הליכה ואח"כ מתחילים לרוץ.

 

2. כיוון שאת או אתה לא מתכוונים להתחרות באופן מקצועי, ומתוך החובה הבסיסית של כל אחד מאיתנו לשמור על בריאותנו ושנים רבות קדימה, חובה לזכור שפעילות גופנית נועדה על מנת לשפר את מצבנו ולא להפך, מכאן חייבים לדעת שיש מספיק זמן וצריך לבצע את הדברים בקצב איטי ועקבי.

 

3. הגוף מתחזק במנוחה (בריצה נוצרים נזקים קטנטנים בשריר ובעצם, אחרי הריצה הגוף מתקן את הכל ומחזק ככה שזה לא יקרה שוב באותה רמת מאמץ). חובה לנוח יום שלם אחרי הריצה.

 

4. לא אוכלים יותר בגלל שרצים, אוכלים נכון בגלל שרצים. הריצה היא לא תעודת הכשר להשתוללות קולינרית, לפחות לא עד ריצות ארוכות של 15 ק"מ, אז להרגע עם האוכל.

 

5. מתחילים לרוץ, ריצה ראשונה:
לפי הרושם שיש לך מעצמך, קבע מרחק לריצה הראשונה, יכול להיות שזה ק"מ אחד בודד / יכול להיות חצי ק"מ / אפילו פחות.
קבע את הזמן לאימון, חצי שעה / שעה / 40 דקות.
התחל את האימון במתיחות קלות וחימום הגוף במקום, אח"כ בהתאם לזמן שהקצאת התחל בהליכה והגבר את הקצב לאט ובהדרגתיות עד לריצה קלה,
איך יודעים מתי זה ריצה קלה? אם אתה יכול לדבר (או לשיר) תוך כדי הריצה באופן שאתה מבין את המילים שיוצאות לך מהפה, אתה בקצב הנכון.
רוץ את המרחק שקבעת לעצמך.
בסופו של אימון בצע מתיחות נוספות כאשר אתה בישיבה, לשחרור הגוף.

5.5. מים. יש לשתות מים. ביום יש לכבוש כובע ולשים קרם נגד שמש. עדיף לבצע את הפעילות בשעות הבוקר או הערב כאשר הטמפ. נורמלית.

 

6. ביום שאחרי יש לנוח. לתת לגוף להתחזק.

 

7. ביום שאחרי המנוחה יש לבצע את אותו אימון (במידה וזה היה מספיק מאתגר) או להעלות מעט את הזמן /מרחק הריצה בתוך האימון.
יש לשים לב לא להתיש את הגוף, לתת לו להתרגל לפעילות, אבל גם לא לבצע משהו שכלל לא מאמץ אותו.

 

8. יום כן – יום לא + סידור הארוחות ביום הפעילות וביום המנוחה + להנות

 

9. אחרי שלושה שבועות תוכל לדעת הרבה יותר על היכולת שלך, היא גם תשתפר, אז ניתן להתחיל להגדיל את מרחק הריצה.
יש לשים לב ולרוץ במהירות שמאפשרת שיחה (בעיקר אם רצים עם עוד מישהו) = מאמץ נכון, לשים לב להעלות מרחקים בצורה מדורגת ורק כשמרגישים שרוצים. יש את כל הזמן בעולם.

 

10. ככל שתתמידו בחלק הזה ככה ההמשך יהיה יותר טבעי והריצה תהפוך לחלק מהחיים שלכם.

 

יתרונות גדולים למי שרץ באופן סדיר

1. גוף חזק יותר, שרירים ועצמות.
2. פחות מחלות.
3. מודעות רבה לאוכל.
4. הכרות עם האנדורפינים.
5. בעלית מדרגות לא מתנשפים, ברכיבה על אופניים יותר נהנים ופחות מתאמצים, בטיולים, בבריכה, בים, כל פעילות הרבה יותר מהנה.

 

קדימה ובהצלחה.

 

נ.ב
אם כואב קצת, זה טבעי אבל צריך לשים לב.
אם כואב הרבה, להפסיק את הפעילות עד שלא כואב ואז להמשיך.
אם כואב חוזר, ללכת לרופא ולבדוק את הסיבה.

נ.ב 2
הנעליים הם הדבר הכי חשוב פה, לא לרוץ עם נעליים שחוקות או שאינם מתאימות לריצה.

נ.ב 3
לאט לאט, תוך חודש תראה שינוי, תוך חודשיים שיפור של ממש, תוך שלושה חודשים לא תרצה להפסיק, זה היה כיף.

עברתי מחסום פסיכולוגי

הדרך יפה, הנוף מדהים, התחושה נהדרת … זה מה שעובר לי בראש ביום שבת האחרון בו אני עובר על פי 23.71 ק"מ בפארק הירקון.
בנחישות ובזהירות, בסבלנות והתרגשות, באהבה וחתירה למטרה, קילומטר אחר קילומטר עד למטרה.

 

אחרי שבנקודה זו ממש, לפני חודשיים בערך, הכל עצר, הגיד נמתח והיה לתמרור עצור בגודל בניין רב קומות שמהבהב באדום באמצע הלילה, אחרי מפגשים עם הפיזיוטרפיסטית, עם האורטופד, אחרי התלבטויות ומאבקים פנימיים שלי עם עצמי, אחרי הכל … עברתי את הריצה הזו שהייתה אבן בוחן מבחינתי.

 

יותר מזה, לא כתבתי את הפוסט רק לאחר שנתתי לגוף שלי את יום המנוחה המגיע לו, יום ראשון האחרון,
לא כתבתי את הפוסט הזה גם לאחר הריצה של יום שני, רצתי 10 ק"מ ורציתי לבחון ולראות שהכל זז כמו שצריך,
כתבתי את הפוסט ביום שאחרי, ביום שבו אני יכול להרגיש באופן ודאי, לדעת בצורה הכי מוחשית – הריצה הארוכה ביותר שלי עברה בשלום.

ביום שבת הבא אני שוב מעמיד למבחן את הגוף, המטרה לשבת עומדת על 28 ק"מ.
כשלפני הריצה אני צריך לברר מספר דברים לגביה, מתוך קריאה באינטרנט נראה שכאן כבר צריך לתת את הדעת לגבי שימוש בג'לים, ואני צריך לבדוק אילו ג'לים, מתי משתמשים ואיך לוקחים אותם.
עדיין לא נתקלתי בג'ל, חשבתי שאני גם לא רוצה … אבל היום אני מבין שאם יש את האפשרות לצרוך את המוצר הזה לטובת הריצה ולטובת הגוף, אני ארצה לפחות לנסות.

איזו התרגשות … 🙂

מזמן לא כתבתי על ריצה

יש לי חודשים אינטרנסיבים נפשית בכל מה שנוגע לריצה, אני לא יודע אם עקבתם אחרי בעניין ועבור מי שלא (כמו שתמיד אומרים במהדורות החדשות שחוזרות וחוזרות וחוזרות על אותן כותרות מידי שעה כל ערב בטלויזיה), אני אתן את התמצית פה: 

 

– נרשמתי למרתון טבריה הקרוב, שמתקיים ממש בשבוע הבא, עוד פחות משבוע.
– התאמנתי בצורה מאוד אינטנסיבית, בשימוש בתוכנית אימונים מהאינטרנט.
– אחרי חודשיים של אימונים הגעתי למעל 60 ק"מ ריצה בשבוע, כאשר יש לי יום אחד של מנוחה בכל שבוע.
– הייתי "על הסוס" כמו שאומרים.
– ואז רצתי במסלול ובסוף ריצת 12 ק"מ אמרתי לעצמי שאני מגיע לסוף לפני זה שרץ שם … רחוק… ואכן הגעתי לפניו אחרי ספרינט מטורף.
– יומיים אחרי הספרינט הזה לא יכולתי ללכת, שלא נדבר על לרוץ.
– אחרי אורטופד, ושוב אורטופד, וקושי נפשי להודות בכך שאין לי את הזמן להתאמן למרתון טבריה – ביטלתי את הרישום.
– הלכתי לפיזיוטרפיה בקופת החולים.
– נרשמתי למרתון חדש, חודשיים מאוחר יותר, כלומר עוד חודשיים וקצת מהיום (על המרתון הזה אני אכתוב בהרחבה בקרוב).
– התחלתי את האימונים כמעט מההתחלה, במקביל לפיזיוטרפיה…

 

הדבר המרכזי בגינו אני כותב את הפוסט הזה הוא העובדה שמחר אני צריך לרוץ את הריצה הארוכה ביותר שרצתי אי פעם, זו הריצה אליה לא הגעתי בפעם הקודמת … ואני מאוד מאוד רוצה שזו תעבור בשלום ובהנאה מרובה לקראת המשך האימונים …

 

אחרי ריצת 10 ק"מ

חזרתי ל]ני רבע שעה בערך, הגוף עדיין חם ואפילו טיפה מזיע עדיין, הרגליים עצמן בזמן הישיבה נחות ומעבירות תחושה חמה של עשייה והתקדמות.
הריצה הייתה קשה לי, לא ברור לי בדיוק למה אבל יכול להיות ששרידי עייפות עדיין נוחכים אי שם בגופי מהריצה הארוכה שעשיתי ביום שבת האחרון, הריצה הארוכה שעשיתי עד כה, 22 ק"מ.

 

היום זה התחיל בכאבים, ממש הייתי צריך להתעקש כדי להתקדם, בשלושה מוקדים שונים ברגליים התמקם לו כאב שכואב.
הבעיה הגדולה עם כאב היא תגובת הגוף וחלוקת העומס עליו בצורה לא מאוזנת ובכך יצירת פחות עומס על איזור הכאב ויותר עומס על איזורים אחרים, לכן בדר"כ אם המצב מתמשך יש חשש שאיזור אחר בגוף יפתח לעצמו כאב אישי שלו בנוסף לזה שקיים. אני משתדל לא להגיב לכאב ולהמשיך להעמיס בצורה מפוקחת ומבוקרת את האיזורים שכואבים בתקווה ובידיעה חלקית שאין שם שום דבר קריטי ושחימום השריר על ידי הריצה יעביר אותו משם.

 

כשיש כאב של תחילת ריצה אני בדרך כלל מרגיש איך הוא נעלם ומתפוגג לתוך הקילומטר השלישי, בכאבים עקשניים במיוחד זה קורה מעט מאוחר יותר בסביבות הקילומטר החמישי, היום הוא לא עבר ונמשך עד הקילומטר התשיעי ואפילו יותר מזה. כאב שכואב.

 

כמו שכתבתי כבר, הכאב הוא בלתי נמנע, אבל הסבל אופציונלי, לא סבלתי – כאב לי.

 

עכשיו אני אחרי הריצה, אחרי המתיחות ואחרי עמידת ידיים (שאותה אני משתדל לעשות כל פעם אחרי הריצה) ובדרך למקלחת.
אז אחרי שמילאתי את חובתי מול הבלוג, חובתי מול עצמי ומול האתגר שלקחתי על עצמי, מתפנה לאתגר השני בתור והלא פחות חשוב.

 

נתראה בריצה של מחר.

ועל מה אני מדבר כשאני כותב על ריצה (אחרי הספר של הרוקי מורקמי)

שבוע שישי של אימוני המרתון הראשון שלי, מרתון טבריה הקרוב, ואני מרגיש מצויין.

 

 
אתמול רצתי את המרחק המקסימאלי שרצתי עד כה אי פעם, 22 ק"מ, עשיתי את הריצה בזמן טוב יחסית (בקצב של 5:35 דקות לק"מ). וואו. ככל שהזמן עובר, המרתון מתקרב וההתרגשות מכל ריצה עולה.

 

לפני שבוע בערך קראתי את הספר "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" של הרוקי מורקמי, הספר כספר לא משהו אבל בהחלט מעורר מוטיבציה ומדגיש את האהבה לריצה המחיר שמשלם הרץ והתועלת הפיזית והמנטלית שנובעת ממנה. נחרט לי בזיכרון המשפט שמצוטט בספר:
"Pain is inevitable. Suffering is optional"
ובעברית: הכאב בלתי נמנע, הסבל אופציונאלי.
כל כך נכון וכל כך מתאים עד שאני מוצא את עצמי חוזר על המשפט הזה מול כל אחד שמוכן לשמוע.

 

 

יש לי מחשבה להתחיל ולכתוב מיד אחרי כל ריצה, לכתוב את המחשבות שלי את החוויה שלי בכל ריצה וריצה, הרבה קורה במהלך ריצה, מחשבות שחולפות, שקט ורוגע שמשתלט ושוקע בגוף, חישובי דרך, הרצים שמסביב, הנוף שמשתנה ועוד ועוד דברים.

 

 

אחרי שיחה עם חבר טוב שהמליץ לי להתחיל לקחת מגנזיום לטובת האימונים, אני הולך לבדוק את הנושא קצת יותר לעומק, פיזית אני לא מרגיש שאני צריך משהו חוץ מאת האפשרות להרדם לאחר ריצה ארוכה ולישון טוב באותו לילה, לאחרונה כל ריצה ארוכה מלווה במספיק אנרגיה להשאיר אותי ער עד השעות הקטנות של הלילה ועייף מאוד ביום שלמחרת. החבר אמר שלי שאחד מתפקידי המגנזיום הוא לזרז את ההחלמה של השרירים ובכך לקצר את זמן ההתאוששות מריצה. נראה, אולי אני אעשה בדיקה ואקח קצת למשך שבוע שבועיים.

 

 

זהו להפעם, יש עבודה, בתקווה שאני אצליח לכתוב מיד אחרי כל ריצה, נתראה מחר בפוסט הבא.

מתאמן .. מתאמן .. ושוב מתאמן

זה כל כך כיף,
אני נמצא כרגע ממש בהתחלת האימונים למרתון ומגלה שיש ערך לתוכנית אימון למרתון.
לפני שהתחלתי עם תוכנית מסודרת לאימון למרתון פשוט רצתי כל יום שני (יום כן יום לא) את המקסימום שאני יכול, מה שקרה הוא שלא התקדמתי במרחקים, כל הזמן הייתי במאמץ גבוה, בשבוע האחרון אני רץ לפי תוכנית אימון למרתון שמצאתי באינטרנט, ראיתי פחות או יותר באיזה שבוע אני (לפי רמת הכושר שלי ומספר השבועות עד לתחרות) והתחלתי לעשות מה שרשום שם … וואו !

תוכנית אימון למרתון מאפשרת ריצה אחת ארוכה שמעלה את נפח הריצה, ומספר ריצות קצרות במהלך השבוע, תכלס היום אני רץ קצת מעל 40 ק"מ לשבוע כאשר רצתי ללא התוכנית כמעט ולא הייתי מגיע ל40 ק"מ ריצה, ככה שהיום אני רץ יותר ק"מ בפחות מאמץ !!!

 

התוכנית איתה אני מתאמן למרתון כרגע היא של אתר איילות, תוכנית המיועדת למי שמעוניין להצליח את המרתון הראשון שלו:
http://www.ayalot.com/modules.php?name=News&file=article&sid=567