בתקופה האחרונה אני מתאמן למירוץ חדש, רץ ורץ! כל מירוץ הוא הרפתקאה חדשה, פסגה חדשה, מטרה חדשה – כל מירוץ הוא זריקת אדרנלין ישירות למחזור הדם. אני מתאמן בפארק הירקון, עושה מאות קילומטרים בחודש (כמעט 400!) וזה חזק! הריצות שלי הופכות מהירות יותר, יעילות יותר, נכונות יותר .. יכולות הגוף
כתבתי בבלוג כמה וכמה פעמים על הריצה שלי, איך היא התחילה (אז גם עדכנתי כל ריצה וריצה, שמנים /מרחק ריצה /קצב ריצה וכד') תקופה גם רשמתי את התזונה שלי, מה אני אוכל ביום יום ומה בימי ריצה. רצתי רצתי רצתי, ותמיד עשיתי את זה לבד. לא תמיד, אבל בהתחלה איכשהו
איפה אפשר למצוא מאגרים של ויטמינים, בריאות בהישג יד ואנרגיה בריאה לגוף? אני רץ, רץ יחסית הרבה, פעילות פיזית ובכלל גוף האדם בצורה הבסיסית שלו דורשים מאיתנו כלים לעבודה. מאגרי אנרגיה מגוונים שמאפשרים לגוף לפעול בתצורה תקינה. בימים אלו יש המון מוצרים, רובם יקרים, חלקם בכלל אינם טבעיים (מעשה ידי
לא כתבתי על ריצה כבר מלא זמן, למרות שהיחסים שלנו מאוד יציבים, יש כללים וחוקים שאני והריצה שלי תומכים ועומדים בהם, היו לנו עליות וירידות (לא רק בדרך הפיזית). אז כדי להביא את הדברים ולסכם את מהלכם בתקופה הזו, עכשיו אני כותב. קודם כל ולפני הכל, אני מרגיש הרבה יותר
חם בקיץ הזה, מאוד חם. עבור מי שרץ באופן סדיר החום מהווה מטרד וכופה עליו שינויים בהרגלי הריצה, בתוכניות הקילומטרים, במיקום ובזמן, לא פשוט למי שנמצא בהכנות למירוצים כלשהם (בעיקר הכנות למירוצים בחו"ל). האופן שבוא אני מתמודד עם העניין הוא על ידי ריצות בלילה, בשבועות האחרונים אני יוצא לריצה
יש מלא אנשים שרוצים להתחיל לרוץ. בגלל שאני בעניין שואלים אותי אם כדאי / מתי כדאי / איך להתחיל וכד׳ דברים שנכון להתלבט ולשאול לפני שמתחילים. אז מי שמכיר אותי שואל, לטובת הקוראים שלא ממש מכירים אני רוצה לפרט כאן איך אני עשיתי את זה (כמה פעמים במהלך השנים האחרונות)
הדרך יפה, הנוף מדהים, התחושה נהדרת … זה מה שעובר לי בראש ביום שבת האחרון בו אני עובר על פי 23.71 ק"מ בפארק הירקון. בנחישות ובזהירות, בסבלנות והתרגשות, באהבה וחתירה למטרה, קילומטר אחר קילומטר עד למטרה. אחרי שבנקודה זו ממש, לפני חודשיים בערך, הכל עצר, הגיד נמתח והיה לתמרור
יש לי חודשים אינטרנסיבים נפשית בכל מה שנוגע לריצה, אני לא יודע אם עקבתם אחרי בעניין ועבור מי שלא (כמו שתמיד אומרים במהדורות החדשות שחוזרות וחוזרות וחוזרות על אותן כותרות מידי שעה כל ערב בטלויזיה), אני אתן את התמצית פה: – נרשמתי למרתון טבריה הקרוב, שמתקיים ממש בשבוע הבא,
חזרתי ל]ני רבע שעה בערך, הגוף עדיין חם ואפילו טיפה מזיע עדיין, הרגליים עצמן בזמן הישיבה נחות ומעבירות תחושה חמה של עשייה והתקדמות. הריצה הייתה קשה לי, לא ברור לי בדיוק למה אבל יכול להיות ששרידי עייפות עדיין נוחכים אי שם בגופי מהריצה הארוכה שעשיתי ביום שבת האחרון, הריצה הארוכה
שבוע שישי של אימוני המרתון הראשון שלי, מרתון טבריה הקרוב, ואני מרגיש מצויין. אתמול רצתי את המרחק המקסימאלי שרצתי עד כה אי פעם, 22 ק"מ, עשיתי את הריצה בזמן טוב יחסית (בקצב של 5:35 דקות לק"מ). וואו. ככל שהזמן עובר, המרתון מתקרב וההתרגשות מכל ריצה עולה. לפני
