כמעט נגמר, אני לא רוצה לכתוב שזה שוב כמעט נגמר, כי אם אני חושב על זה טוב ועד כמה שאני יכול לדפדף בדפי ההיסטוריה שלי עכשיו הייתי הכי קרוב (ואולי לא הכי הכי). יצאתי לרכיבת כביש בשעות הבוקר המאוחרות, במסלול שבחלקו יש תנועת רכבים – בחלקו השני כמעט ולא. מאז שאני רוכב
לא כתבתי על ריצה כבר מלא זמן, למרות שהיחסים שלנו מאוד יציבים, יש כללים וחוקים שאני והריצה שלי תומכים ועומדים בהם, היו לנו עליות וירידות (לא רק בדרך הפיזית). אז כדי להביא את הדברים ולסכם את מהלכם בתקופה הזו, עכשיו אני כותב. קודם כל ולפני הכל, אני מרגיש הרבה יותר
אני מתרגל (עושה) יוגה, על זה כתבתי בעבר. בסטודיו נעים ואינטימי אני מתרגל יוגה בהוד השרון, המדריכה /מנחה היא דנה (לא סתם קוראים למקום דנה יוגה) והכל פשוט נפלא. כרגע אני עדיין מתרגל רק פעם אחת בשבוע, עניין של זמן ועלויות, אבל בהחלט מרגיש שינוי פיזי (בשבילי, הפיזי הוא העיקר כיוון שזה
ברור שיש כאלה שלא יסכימו, שיגידו דברים, שירתעו ויסתובבו אחרי כמה דקות, אבל (וזה אבל גדול) תרגול יוגה זה דבר מדהים. בלי להתייחס לרבדים הרוחניים אליהם אני לא מתחבר ממש, עבורי הם כמו סיפורים שמישהו מספר לי (כאלה עם מוסר השכל או תובנות), אבל החלק הפיזי מאוד מדבר אלי מאוד
אני רץ מלא זמן, כמו שכתבתי לכם וכחלק מהדרך שלי בריצה התכוננתי לריצת מרתון טבריה בשנה שעברה וגם בשנה הנוכחית, בשני המקרים הייתי צריך לעצור את הכל ולוותר על הריצה בגלל פציעה. לקחתי אחריות, נשכתי שפתיים, עברתי מהלך נפשי משמעותי עצם הוויתר הראשון ובייחוד בשני. המרתון השני היה אמור לקרות,
פעם, לפני כמה שנים, שני רצים החליטו לשבור שיאי ריצה ולעשות מסלול לאורכה של מדינת ישראל, מדן ועד אילת. אם זכרוני אינו מטעה אותי, התכנון שלהם היה לרוץ בשעות הבוקר המוקדמות מרחק של 30 ק"מ, ובשעות אחה"צ 30 ק"מ נוספים, סה"כ 60 ק"מ ריצה ביום (שהם יותר ממרתון וחצי ליום).
הפוסט הקודם היה רובו ככולו על העבודה שהושקעה במרתון טבריה, קצת על האכזבה שלי ועל התוצאה הסופית הקשה מבחינתי. היום אני רוצה לחלוק איתכם חלק ממה שכתבתי אחרי הריצה האחרונה, זו שעשתה את השינוי והפכה אותי מהמתאמן למרתון טבריה למי שמחפש פיזיותרפיסט שיציל אותו. ריצה אחת יותר מידי
לא תמיד העבודה משתלמת, עוד הוכחה שאין צדק בעולם הזה. כידוע לכם התאמנתי למרתון טבריה 2013 שהתקיים בתחילת חודש ינואר, כתבתי על זה כשהחלטתי לרוץ אותו (ניסיון שני) והבטחתי לעצמי שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת, אני אעשה את כל מה שצריך כדי שזה יתגשם. הגדרתי את ריצת המרתון כאחד היעדים שלי
הריצה שלי, אוי כמה שאני אוהב את הריצה שלי. עדכנתי לפני כמה שבועות שנרשמתי (שוב) למרתון טבריה, הפעם בכוונה לעשות את כל תהליך ההכנה בצורה הטובה והנכונה ביותר על מנת להשלים את תהליך האימון למרתון ואת המרתון עצמו בשלום ובהצלחה. ההכנה שלי התחילה בהכרה שאני לא יכול לעשות את זה
מי שקרא ועקב יודע שבשנה שעברה הייתי רשום לריצת המרתון הראשונה שלי שאמורה הייתה להתקיים במרתון טבריה 2012. הוא / היא גם יודע שבסופו של דבר, בגלל אימונים לא נכונים ועומס יתר בסופו של דבר לא רצתי את מרתון טבריה 2012 ודחיתי את הכל למרתון בחודש מרץ 2012. הוא /
